לחתוך, לרוקן ולקשט

הפעם החלטנו ללכת על זה ולנסות ליצור Jack o' Lantern, או דלעת אומנותית. מדובר במנהג ששייך לחג ליל כל הקדושים (Halloween) ויוצר דמויות חביבות, יפות ואחרי כמה ימים - מאד מסריחות.

בגן של הקטנה הזמינו אותנו לסדנה מיוחדת אבל רק המחשבה על התעסקות עם הפיכסה שבתוך הדלעת + התעסקות עם קטנה + התעסקות עם אחיה הגדול = הימנעות מוחלטת.

 נזכרתי שיש לי חברה שאוהבת את כל ענייני היצירה עם הילדים והיא בטח תשמח לשתף איתי פעולה.

 אז הגענו ביום שבת בבוקר, שלוש משפחות ועוד משפחה שהצטרפה אלינו במהלך הפעילות בפארק. הבאנו כלים מתאימים, דלעות בכל מיני גדלים, צבעים, מדבקות ומכחולים.

 את כל הבלגאן השארנו על מפה חד פעמית שהושלכה לפח בסיום החגיגה. תוצאה אחת אפשר לראות בתמונה כאן -

 

  זהו התוצר של הקטנה - דלעת קיטי עם עיניים. לא יודעת מה אתכם, אבל אותי זה מפחיד!

וזהו התוצר הסופי של הדלעת המשפחתית. די מוצלח, לפעם הראשונה, לא?

כמובן שלא ניתן להגיע לפיקניק כזה ללא ציוד הולם. את המתכון הזה קיבלתי מדלית, שקיבלה מדונה, שקיבלה ממישהי אחרת. המתכון קל להכנה ואינו מצריך חומרים יוצאי דופן בעונה הזו, אבל אם אתם קוראים אותו בישראל אז לצערי תצטרכו לעבוד קצת יותר כי קשה למצוא פחית שימורים של מחית דלעת. לכן בפעם הבאה שאתם אצל הירקן, קנו ממנו חצי דלעת, חממו אותה בתנור עד שתתרכך ואז תוכלו לגרד את הדלעת ולמעוך אותה עד לקבלת מחית. 

נהדר לתינוקות, מצוין למאפים!

מאפינז דלעת ונתיחי שוקולד

לכמות של כ- 24 מאפינז (או 12 מאפינז ו- 24 מיני מאפינז)

3 כוסות קמח

2 כפיות אבקת אפיה

2 כפיות סודה לשתיה

2 כפיות קינמון טחון

1/2 כפית מלח

4 ביצים

2 כוסות סוכר

פחית של מחית דלעת (12 oz) או 340 גרם דלעת שחוממה בתנור, התרככה ונמעכה למחית

1 כוס שמן

2 כוסות נתיחי שוקולד מריר

לחמם את התנור ל- 350 פרנהייט / 180 צלזיוס.

לערבב את הקמח עם אבקת האפיה, הסודה לשתיה, הקינמון והמלח, להניח בקערה בצד.

להקציף את הביצים והסוכר בעזרת מתקן הבלון במערבל.

להוסיף את הדלעת והשמן ולערבב היטב, הפעם עם מתקן הגיטרה.

להוסיף את תערובת הקמח בשלושה חלקים, לשים לב שכל התערובת מאוחדת היטב.

להוסיף את נתיחי השוקולד לערבב היטב.

להעזר בכף גלידה כדי להניח את הבלילה במנז'טים המונחים בתבנית המאפינז ולהכניס לתנור ל- 20 - 25 דקות. הזהרו לא לייבש את המאפינז יותר מדי, אנחנו רוצים שהם יהיו רכים במרכז.

הוציאו את המאפינז ותנו להם להצטנן.

ועוד דבר קטן - 
ידעתם שכשמוסיפים מים לעמילן תירס (corn starch), מקבלים את זה - 

בשביל זה צריך חברה כימאית, מסתבר.

שבר בסן פרנסיסקו

לפני חודש וחצי שברתי עצם בכף הרגל.

אין לי סיפור מאאאאאגניב של תאונת סקי, קפיצת באנג'י לא טובה או משהו כזה. סתם ירדתי מדרגה, עיקמתי את הרגל חזק והעצם נשברה. מסתבר שזה דווקא די נפוץ. ומאד כואב.

אז עכשיו אני מגובסת ובהפסקה קלה מאפייה.

למען הדורות הבאים ולמען מי מכם שמתכנן לשבור רגל, להלן החוויות מהימים הראשונים -

יום מס׳ 1 -  אני בדיכאון. 

כואבות לי הכתפיים מהקביים! איך אני יכולה להעביר לעצמי שתיה ואוכל כשאני עם שתי ידיים על הקביים?? אכלתי פיתה עם גבינה צהובה בבוקר ושתי עוגיות עם חברה שבאה לבקר. לא אוכלת שום דבר אחר במהלך היום. טוב שיש מרתון מקגייוור בטלביזיה.

יום מס׳ 2 - באינטרנט מוצאים הכל. 

האתר mybrokenleg.com נתן לי המון טיפים והחיים שודרגו בהתאם. המפרנס התקין עמדת הטענה לאייפד, לפטופ וטלפון מאחורי הספה עליה אני ממוקמת עם הרגל למעלה. יש לי שקית בד של טארגט כדי להעביר דברים ממקום למקום. הבכור הביא לי את הכסא מחדר העבודה ואני מתגלגלת בין הספה למטבח וככה מעבירה לעצמי אוכל ושתיה. מרתון ״באפי ציידת הערפדים״. טלפונים מחברות שמציעות עזרה, אני מחליטה שהגיע הזמן בחיי שגם אקבל. אחרי כמעט נפילה על הרגל הלא נכונה במהלך סיבוב בבית עם הכסא, מחליטה להתרגל לקביים.

יום מס׳ 3 - יום הגבס הצבעוני.

במרכז הרפואי נתקלנו בבחירה קשה. גבס וורוד? ירוק? אולי צהוב? לקחנו סגול. חזרה בבית - אם אני רוצה לאכול משהו זה אומר להתעסק עם הקביים ואני כבר מוותרת. גם ככה התיאבון ממש לא גדול, אכלתי קורנפלקס בבוקר, צ׳יפס בצהריים וכלום בערב. לא חטיפים, לא ממתקים. לא רוצה להתעסק עם הקביים אם לא ממש חייבים - אני עוד ארד במשקל ככה, דווקא לא רע!

יום מס' 4 - יום העצמאות.

אני לבדי, נוסעת לבית הספר שלי כדי לארגן את הכיתה. שש שעות רצופות של גזירת כרטיסי הברקה מנויילנים, אמפתיה מהצוות והערכה לגבס הסגול. חוזרת הביתה, מועדת לאחור ודורכת על הרגל המגובסת - לא רעיון טוב. המפרנס מביא ארוחת ערב מהפלאפליה החדשה שנפתחה היום - אני מאושרת!

יום מס׳ 5 - ביפ ביפ!

בבוקר נסעתי לחנות לציוד רפואי ושכרתי את סקוטר (קורקינט) מיוחד שמותאם למי שצריך להתנייד על רגל אחת ולהרים את הרגל השניה. עכשיו אני super scooter girl!! אני עושה וווווששששש ועוברת את כולם, חסר לי רק פעמון ומנוע שירעיש לכולם בלילה. הילדים רוצים סיבוב, צריך להזהר שלא יקחו ואני אמצא את עצמי מחפשת את הסקוטר שנמצא בחדר השני.

הסקוטר אפשר לי לחזור לחיים כמעט רגילים. הוספנו לכידון שלו סלסלה של אופניים וכך אני יכולה לקחת איתי דברים ממקום למקום. אחרי חודש וחצי של הסתגלות למצב החדש, אזרתי אומץ והכנתי קינוח לארוחת הצהריים החודשית של צוות ההוראה של כיתה א'. חשבתי על רעיון חדש לכוסיות האלה, והרי התוצאה -

כוסיות עוגיית בננה במילוי קרם נוטלה וקפה

לבצק 

2 מקלות חמאה (126 גרם), בטמפרטורת החדר

1 כוס סוכר לבן

1/3 כוס דחוסה של סוכר חום

2 ביצים

1 כף תמצית וניל

3 כוסות קמח רגיל

1 כפית סודה לשתיה

1 כפית מלח

מחית בננה / תותים או כל פרי אחר

למילוי 

1/3 כוס ממרח נוטלה

1 כוס אבקת סוכר

1 מקל חמאה (113 גרם) , בטמפרטורת החדר

1/2 כוס נספרסו / אייריש קרים / פרנג׳ליקו וכו׳

עכשיו מה?

לחמם את התנור ל - 150 מעלות צלזיוס, 350 פרנהייט.

לערבל את החמאה ושני סוגי הסוכר עד שתתקבל תערובת תפוחה ואוורירית, כשלוש דקות בערך.

להוסיף את הביצים ותמצית הוניל ולערבב עד להטמעה מלאה.

להוסיף את המרכיבים היבשים (הקמח, סודה לשתיה והמלח) לאט לאט ולערבב היטב.

להוסיף את הפרי המעוך (אני אוהבת בננה) ולערבב.

להניח את הבצק שהתקבל במקרר לפחות לשעה (או במקפיא לרבע שעה אם ממהרים) על מנת שהוא יתקשה מעט ויהיה יותר נוח לעבודה. לקחת כפית, להוציא כל פעם כמות שתספיק לכדור בגודל 1.5 - 2 אינץ׳.

להניח את הכדורים בתבנית מיני-מאפינז משומנת היטב ולהכניס לתנור ל - 10 דקות, או עד שהבצק מזהיב טיפה.

להוציא את התבנית מהתנור ולדחוף את החלק המרכזי עד לקבלת כוסית קטנה, אני נעזרת בקצה של כף עץ.

לתת לכוסיות חמש דקות לצינון קל ואז להוציא אותן מהתבנית בעדינות לצינון מלא.

הכנת המילוי -

בקערת המערבל שרחצנו וניקינו היטב, לערבל את החמאה הרכה, הקפה או ליקר, אבקת הסוכר והנוטלה. 

להניח כמות של כפית בערך (אני נעזרת בשקית זילוף, יותר קל ככה לשלוט בממרח הנזיל) בתוך כל כוסית.

לשמור במקרר אבל להוציא כשעתיים לפני ההגשה על מנת לתת לחמאה להתרכך - כך מקבלים ביס של עוגיה נימוחה עם מילוי רך.

ניתן להניח פרוסה של הפרי שבחרתם להוסיף לבלילה, בתור קישוט. אפשר לשים גם קוקוס (כמו שרואים בתמונה), כדור קטן של שוקולד מריר או כדור של וניל (ניתן לרכישה בסופרמרקט או בחנויות האפיה).

התגובה של צוות המורות, לאחר הביס הראשון - oooooooooh myyyyyyy gooooooodddddddd

אני חושבת שהיה להם טעים.

צריך קצת להתאמץ

לפעמים אני נדהמת איך אני צריכה להתאמץ כדי למצוא כאן דברים שבישראל הייתי מוצאת כמעט בכל מקום.

דוגמא מספר אחת -

ליום הולדת שלוש של הקטנה, היא בקשה עוגה של ״ניקבל״, טינקרבל בתרגום חופשי. אין בעיה, בישראל הייתי מכינה הרבה עוגות בסגנון הזה, עם בצק סוכר וציור, או מהמוכנים או כזה שהייתי מציירת או מעתיקה. היו לי כל החומרים הדרושים ואם נגמר לי משהו, הייתי קופצת ל״שוגה״ בכפר מל״ל וקונה. אמנם לא בזול אבל מצאתי כל מה שהייתי צריכה, כולל הדרכות והסברים. לא חסרים מקומות כאלו בישראל, יש את ״מותק״ בתל אביב, ״ספייסס״ בהדר יוסף, ״טייסט״ ברעננה, ״לגעת באוכל״ ברעננה ובראשל״צ ועוד ועוד. בכל אלו ביקרתי ואני ממליצה עליהן אבל יש עוד המון מקומות. 

בקיצור, חשבתי לתומי שאעשה זאת בקלות. אכין עוגת שוקולד, אחצה אותה ואמרח ממרח וניל (כדי שיהי פס לבן לאורך כל פרוסה, אני אוהבת שטויות סימטריות כאלה), אצפה בבצק סוכר לבן ואמצא מקום שידפיס לי את הדמות של טינקרבל, אחרי שאמצא תמונה טובה באינטרנט. 

כך, בקלות הזו, עיצבתי את העוגה של הבכור כשחגג ארבע וביקש את ספיידרמן - 

את הדמות של ספיידרמן הזמנתי דרך האתר מתוק.נט, אתר מומלץ למתחילים בתחביב הזה, עם שירות אמין ואדיב. 

לא בעיה, נכון? אז לא נכון.

להכין עוגה זו לא בעיה. להכין ממרח וניל זו לא בעיה. הבעיה מתחילה כשאני צריכה לקנות בצק סוכר והבעיה גדלה הרבה יותר כשאני צריכה להדפיס את התמונה. 

את בצק הסוכר קניתי בחנות התחביבים Michael's, במדף שנמצא בין חותמות גומי לבין פרחים מפלסטיק.

לא מצאתי מקום שידפיס את הדמות של טינקרבל. יש הרבה אתרים שימכרו לי את המדפסת, את הדפים האכילים ואת הצבע המיוחד אבל אני לא מכירה באופן אישי את אלו המציעים להדפיס ולא רציתי ליפול על מישהו לא אמין כשמדובר בעוגת יום הולדת. חקרתי המון ובסוף מצאתי חנות קטנטנה בסן חוזה, שנראה כי היא מכילה את כל הציוד שאני צריכה. נסעתי לשם (היייתי צריכה את ה GPS כי החנות הקטנה נמצאת בשכונה קטנה בין רחובות פנימיים וקטנים). באושר גדול ראיתי את מה שהם שמו בחלון הראווה ונסעתי פנימה עם שיר בלב ודילוג שמח.

אוקיי, אז יש להם המון כלים, באמת. כל התבניות, השבלונות, החוברות וכו', שכל אמריקני ממוצע היה מחפש. הרבה פסחא, הרבה הרבה ישו, הרבה תרנגולי הודו אבל לא הרבה דברים לעוגות של ילדים. כששאלתי מה לגבי, אמרו לי הנה - ופרשו ידיים לכיוון הקיר האחורי. שם היו עשרות מגרות קטנות. זוכרים את החנויות הישנות שהיו בנחלת בנימין, עם מגירות קטנות וצרות שמכילות עשרות סוגים של כפתורים? אז ממש ככה. רק שבמסגרות האלו היו עשרות סוגים של פלסטיקים על שיפוד קטן, שאני אמורה לתקוע בעוגה. שום ציורים על דפים אכילים. כששאלתי את המוכרת על ציורים כאלה, היא אמרה לי בשביל מה? קחי תמונה של הילדה, הדביקי אותה על מקל ותקעי על העוגה, הילדה שלך ממש תתלהב! 

ממש.

אז לא. לא התלהבתי ויצאתי משם.

בסוף לא תאמינו לי היכן מצאתי את הדמות שהשתמשתי בה. באמזון...

כמובן ששבוע אחרי חגיגת יום ההולדת, אמרו לי שניתן להדפיס דמויות על דפים אכילים בסניף ״לאקי״ על פוטהיל. יופי, תודה. אני אזכור לשנה הבאה.

לפניכם התוצר הסופי עם ״ניקבל״ בכבודה ובעצמה -

ועכשיו, בניגוד לחוויה שתיארתי לעיל, לפניכם מתכון קליל לעוגיות מתוקות - זהירות, הן באמת מתוקות מאד! הבננה הבשלה-מאד-מאד, יחד עם השוקולד צ'יפס הן שילוב רצחני של מתיקות. מומלץ לילדים (גם הקטנים כי הן עוגיות מאד רכות, ממש לא מהסוג קראנצ'י) ולגברים שמחפשים משהו-מתוק-באחת-עשרה-בלילה.

עוגיות בננה ונתיחי שוקולד

 

מה לקנות?

1/3 כוס חמאה רכה

1/2 כוס סוכר

1 ביצה

1/2 כוס בננה בשלה מאד (כזו שקליפתה משחירה), מעוכה

1/2 כפית תמצית וניל

1 כוס קמח

1 כפית אבקת אפיה

1/4 (קמצוץ) כפית מלח

1/8 (חצי קמצוץ, אל תהיו קטנוניים אתי!) כפית סודה לשתיה

1 כוס נתיחי שוקולד מריר

ועכשיו מה?

מחממים תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט.

לוקחים קערה ומערבבים את המרכיבים היבשים - קמח, אבקת אפיה, מלח וסודה לשתיה. מניחים בצד עד שנצטרך אותם, שזה עוד שתי דקות.

עכשיו לחמאה והסוכר - מערבלים אותם עד שמתקבלת תערובת חלקה ואוורירית. 

מוסיפים את הביצה, הבננה ותמצית הוניל ומערבבים היטב.

עכשיו מוסיפים בחלקים (לא בבת-אחת) את תערובת הקמח ומערבבים היטב עד להטמעה.

מוסיפים את נתיחי השוקולד ומערבבים.

 

 מניחים כף מכל תערובת על נייר האפיה (או נעזרים בכף גלידה) ואופים 9-11 דקות, לא יותר. שימו לב שקצוות העוגיות נעשו טיפה זהובות ולא יותר, אל תתנו להן להיעשות ממש חומות כי אז העוגיות יתייבשו ויתקשו אחרי הצינון.

 

הערה קטנה - הקערית בצילום הכילה כמות של כוס נתיחי שוקולד ואז הגיעו הילדים וראו מה אני עושה. לכן מה שרואים בתמונה זה מה שנשאר. גם זה, אגב לא נשאר הרבה זמן אחרי שהתמונה צולמה. גם העוגיות לא נשארו הרבה זמן!

רק בקליפורניה

בחודש שעבר נסענו, המפרנס ואני לחגוג את יום הנישואין בלאס וגאס. לא, אנחנו לא אנשי הימורים, אבל שם ניתן למצוא פינוק במלון נחמד והמון הופעות מיוחדות. כמובן שנסענו ללא הילדים, אחרת אין פינוק וההופעות היחידות הן בשעות היום וכוללות דמויות מסרטים מצוירים.

עוד לפני שנחתנו, נתקלתי בכמה דברים ייחודיים לאזור שלנו -

 

כשרואים שלט כזה בשדה התעופה, אתם יודעים שאתם בקליפורניה

 

  מגוון של משקאות על בסיס סאקה לצד מגשי סושי

עוזבים את החופים הכחולים של סן-פרנסיסקו לכיוון המדבר החום של נבאדה

הנה, הגענו לארץ השעשועים. עוד בשדה התעופה יש מכונה אוטומטית לרכישת זר פרחים לאשה שהשארת מאחור 

בזמן שחגגת / בזבזת כסף בהימורים / השתכרת והתחתנת עם אשה זרה

כשחזרנו, הגשתי לאורחים שלנו, ששמרו על הילדים בזמן שאנחנו נהננו משינה טובה, רגועה ומאוחרת (בפעם האחרונה שהתעוררתי אחרי עשר בבוקר היתה לפני שהבכור נולד!) ארוחת בוקר מפנקת.

לא מדובר במשהו שצריך לעבוד עליו הרבה, הבעיה היחידה היא למצוא את המוצר העיקרי - גליל קפוא של סינמון רולז.

סינמון רולז ממולאים בגבינה

מתוך הבלוג Cookies and Cups

המתכון המקורי מתאר הכנה של כמות יחסית גדולה, משלושה מיכלים של סינמון רולז. אתחיל עם המתכון המקורי עם תמונות ואוסיף את הגרסא שלי.

מה לקנות?

- 3 מיכלים קפואים של סינמון רולז (של פילסברי, סינבאן או כל אחד אחר. העיקר שיהיו בכל גליל 8 יחידות)

- 1 חבילה של גבינת שמנת (cream cheese)

- 1 כוס סוכר חום

-  1/2 כוס חמאה, חתוכה לקוביות

עכשיו מה?

לחמם תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט ולשמן תבנית קוגלהוף (אל תשכחו, תנו לתנור תמיד לפחות עשר דקות להתחמם היטב לפני שמכניסים משהו שרוצים לאפות באופן שווה).

לחתוך את הגבינה ל- 24 ריבועים שווי (רוצים טיפ איך לעשות את זה באופן הכי קל? חוצים את ה"בלוק" לחצי, חוצים כל חצי לחצי נוסף וכן הלאה. כך אתם יכולים לחתוך כל דבר לחלקים שווים, גם גליל של בצק לעוגיות).

הפרידו את הרולז הקפואים ושטחו כל אחד מהם באמצעות כרית כף היד. על כל עיגול שכזה, הניחו ריבוע של גבינה ועטפו אותו היטב ברול המושטח (מזכיר את אופן ההכנה של אוזני המן!). גלגלו כל כדור בין הידיים ומעכו קלות לנקניק קטן. הניחו את הרולז עם הגבינה בתבנית וסדרו היטב.

ועכשיו לחמאה - הניחו אותה יחד עם הסוכר בכוס שמתאימה לחימום במיקרוגל וחממו, כל פעם ל- 20 שניות, עד שהחמאה נמסה היטב ומקבלים תערובת חלקה. מזגו את התערובת על הרולז בתבנית (הכי קל יהיה להתשמש במברשת סיליקון על מנת לקבל פיזור אחיד של החמאה על הרולז)

כך זה נראה בתבנית הקוגלהוף, לפני הציפוי בתערובת החמאה והסוכר

לאפות בתנור למשך 30-40 דקות, עד שהמאפה מקבל צבע חום מוזהב. לצנן על רשת במשך 5 דקות ואז להפוך את התבנית על צלחת או מגש.

לפזר מעל המאפה את הציפוי שמגיע בגליל הקפוא (לא חובה), להגיש כשהמאפה מחומם.

ככה זה נראה בסוף התהליך! (התמונות הן מהבלוג ממנו לקחתי את המתכון המקורי)

אני בחרתי להגיש אותם לארוחת בוקר מפנקת אבל לא רציתי כמות כזו גדולה. לקחתי גליל אחד של הסינמון רולז, חילקתי את הכמויות במתכון המקורי לשלוש, עקבתי אחר הוראות ההכנה והנחתי בתבנית אינגליש קייק. מכיוון שהיו רק שמונה יחידות, לא התעכבתי על צורת ההנחה אלא הנחתי אותם בתבנית בצורה אחידה.

בבוקר שבת הנחתי את הרולז על מגש שהכינה לי חברתי היקרה א' לפני שחזרה לישראל (זוכרים את Crepe-O? הם שלה!) והגשתי מצופה בחצי מכמות הציפוי (כי לטעמי הוא גם ככה מאד מתוק ולא צריך להכביד על בלוטות הטעם), בלווית קפה נספרסו חלק וטעים. התמונה הראשונה, של המגש עם המפה המשובצת, היא מאותו בוקר שבת.

בחרו את הכמות המתאימה לכם, עם הציפוי המתוק או בלי, עם קפה או בלי. בכל מקרה לא ישאר מזה כלום!

הנה שוב הגיעה השעה

עברה שנה וכל מפגש של יותר משתי דקות עובר לשיחה הנסובה סביב טיסה לישראל -

- אתם טסים השנה לארץ?

- לכמה זמן?

- עם איזו חברה?

- כמה עלה הכרטיס ומתי הזמנתם?

אם אתם רוצים להתעדכן על מחירים טיסות, איכות והשוואה כללית של חברות תעופה, אין צורך לחפש רחוק מדי, פשוט תבקשו תמליל של אחד המפגשים כאן. ואני לא מדברת על מפגש ארוך של חברים בשעת ערב ענוגה, מדובר גם במפגש של שתי אמהות מחוץ לגן של הקטנים.

זהו הנושא הכי חם, אין מה לעשות. זה מתחיל בדצמבר, כשמתחילים לדבר על מחירים טובים לפני העלייה הגדולה ביוני. זה ממשיך בסביבות מרץ, כששואלים אם עושים את הסדר בארץ או כאן, וזה עולה לשיאו בחודש מאי. 

בשנה שעברה חוויתי את זה בפעם הראשונה. היה כאן שומם, ממש כך. אין מפגשים של שעת סיפור לילדים הקטנים, אין חוגים לגדולים, אין הרצאות למבוגרים. כי אין פה כמעט איש. ראיתי כיצד עיר שלמה מתרוקנת בחודשים יוני ויולי. הלא לא רק הישראלים מתגעגעים, גם ההודים, הסינים וכל האחרים חוץ מהמקסיקנים.

ויש כמובן את הצד השני של הסיפור - אלו שנוסעים לישראל והלחץ שלהם לקראת המפגש השנתי (במקרה הטוב) או הדו-שנתי במקרה הרגיל. על החוויות שלהם סיפרתי בשנה שעברה בפוסט הזה (הפוסט המוצלח ביותר שלי, רק אליו היו כאלף כניסות כי כל ישראלי שקרא אותו כאן, העביר לחברים ומשפחה בישראל כדי שיבינו מה עובר עליו כאן לפני ביקור בארץ).

הנושא השלישי הוא הקייטנות אבל הוא די זהה לזה שבישראל. הרי ההורים עדיין עובדים ואת הילדים צריך לשעשע. אז אולי המחירים מאמירים בשער הדולרי במקום השקלי אבל הם עדיין מאמירים (בין 200 ל - 400 דולר לקייטנה שבועית) וכולם כבר רגילים לזה.

חופשת הקיץ היא אותו דבר דבר, אם היא שם או כאן.

------------------

המתכון של היום הוא אוסף של מתכונים שונים שארגנתי לכדי עוגיות טעימות עם אייריש קרים (כמובן!).

שימו לב!! מתכון זה דורש שלושה שלבים שונים, מהם שני שלבים של קירור. קחו בחשבון שאלו לא עוגיות שמכינים בזמן שהחברים נמצאים בדרך אליכם.

עוגיות ספירלה במילוי שוקולד ואגוזי פקאן

כמות - 40/50 עוגיות, תלוי בגודל הבצק שמרדדים.

מה לקנות?

1/2 כוס חמאה (120 גרם) רכה

1 כוס סוכר 

1/4 כוס סוכר חום דחוס

1 ביצה

1/2 1 כפית תמצית וניל

2 כוסות קמח (280 גרם)

1 כפית אבקת אפיה

קמצוץ מלח

למילוי -

כוס שוקולד צ׳יפס (200 גרם)

כוס אגוזי פקאן קצוצים היטב

2 כפיות חמאה (30 גרם)

1/4 כפית תמצית וניל

2 כפות אייריש קרים (לא חובה, אפשר כל ליקר אחר שתרצו. זה מוסיף, אין מה לעשות...)

קמצוץ מלח

ועכשיו מה?

לערבב ביחד את הקמח, אבקת האפיה והמלח ולהניח בצד. 

לערבב ביחד את החמאה, הסוכר הלבן והסוכר החום. להוסיף את הביצה ותמצית הוניל. לערבל היטב עד שהתערובת קצת תפוחה ואוורירית (שתיים-שלוש דקות). להוסיף את תערובת הקמח ולערבל עד לקבלת בצק אחיד (דקה או שתיים, לא הרבה יותר).

לחלק את הבצק לשניים, כשכל חלק מקבל את הטיפול הבא -

להניח את הבצק על נייר אפיה ולטפוח עליו עד שתתקבל צורת מלבן. להניח על הבצק נייר אפיה נוסף ולרדד באמצעות מערוך עד לקבלת מלבן באורך של 25 על 30. לא, לא חובה בדיוק ככה, העיקר שיתקבל מלבן שהוא בערך בגודל הזה. שימו לב שהקצוות ישרים ויפים (תעזרו בסכין) כי אח״כ תרצו לקבל גליל אחיד ויפה.

עכשיו עשו את אותו מסאז׳ לחלק השני של הבצק ושימו את שניהם במקרר לחצי שעה לפחות, כדי שיתגבש והיה נוח לעבודה.

הגענו לחלק השני של הסיפור -

הניחו את השוקולד והחמאה בבאן-מרי (קערה חסינת חום מעל סיר עם מים רותחים). המיסו את השוקולד בעדינות (הזהרו לא לשרוף) והוסיפו את הוניל והמלח. ערבבו היטב ועכשיו הוסיפו את האייריש קרים (או הליקר שבחרתם). 

מרחו את ממרח השוקולד הריחני והמפתה על עלה הבצק. מרחו יפה יפה על כל השטח, לא רוצים לפספס!

מפזרים מעל את האגוזים הקצוצים באופן שווה ומגלגלים מהקצה בזהירות, עד לקבלת ״רולדה״. לעטוף את הרולדות בנייר נצמד ולהכניס למקרר לשעתיים לפחות (או, אם אתם חסרי סבלנות כמוני, לחצי שעה במקפיא).

ועכשיו לחלק השלישי - 

לחמם את התנור ל - 180 מעלות צלזיוס (350 פרנהייט), לעשר דקות לפחות - תנו לתנור תהתחמם באופן יציב ושווה.

 לפרוס כל גליל בתורו לפרוסות בעובי של סנטימטר ולהניח על נייר אפיה (או משטח סיליקון שאני מאד אוהבת!).

 לאפות במשך 7-10 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות טיפה. אם תחכו כדי לראות צבע שזוף, העוגיות יתייבשו יותר מדי והשוקולד יתמצק יותר ממה שאתם רוצים.

לצנן את העוגיות ולקחת שלושה צעדים אחורה. זה חלק מאד חשוב כי כדאי מאד להזהר מבני הבית שבאים מאחור במרוצה כדי לחטוף ביס.

שמחה רבה שמחה רבה!

אם חשבנו שאחרי המעבר לארה"ב לא יהיה יותר דיון בנוסח "אצל מי אנחנו השנה", טעינו בגדול.

בגלל שלאף אחד אין הורים ואחים-אחיות שגרים איתם, החברים הם המשפחה השניה. לפיכך לקראת ראש השנה ופסח, בדיוק כמו בישראל, מתחילים הלחשושים.

זה מתחיל בשאלה - "עם מי אנחנו רוצים לעשות את החג?"

ממשיך ב- "עם מי הם (החברים שנבחרו כתשובה לשאלה הקודמת) עשו בשנה שעברה?"

והלאה:

-  "אנחנו רוצים לשאול אותם מה קורה השנה?" 

- "אז מי שואל, את או אני?" 

- "כדאי לשאול אותם השבוע, כי אנחנו כבר חודשיים לפני החג"

- "ומה עם היא והוא (החברים איתם עשינו את החג הקודם)?"

- "היא והוא מסתדרים עם זו וזה (החברים הנבחרים השנה)?"

- "להציע לזו לעשות את החג עם ההיא?"

ואחרי שכל השאלות האלו נענו ואנחנו כבר יודעים עם מי עושים את החג, מתחיל הסבב השני:

- "מה אני עושה אם ההיא (חברה שלא עלתה בגורל החג) שואלת אותי מה עושים השנה?"

- "אולי לומר לה שאנחנו בכלל לא כאן אלא מטיילים?"

- "להעלות את הנושא כדי להפטר מהנושא או לחכות שהיא תשאל?"

בקיצור, יש נושאים שהיהודים מביאים איתם לכל פינה בעולם!

_________________________

המתכון הזה מתוך החוברת "על השולחן" והוא היה השוס הגדול של ליל הסדר שנת 2010. ההכנה אולי קצת מטריחה אבל התוצאה שווה כל רגע!

כדורי מרציפן ושוקולד / על השולחן

 מה לקנות?

120 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

350 גרם שוקולד מריר קצוץ

50 גרם חמאה

500 גרם (1 ועוד 2/3 כוסות) מרציפן

2 כפיות שמן

 ועכשיו מה? 

 - להמיס את השמנת עם 250 גרם שוקולד מעל אמבט מים חמים (בן-מארי).

- להסיר מהאש, להוסיף חמאה ולערבב עד להמסה מלאה. לצקת לקערה נפרדת ולצנן עד שהגנאש מתגבש ונעשה נוח לעבודה (אחרי שהגנאש מצטנן מעט, ניתן להכניס למקפיא כדי לזרז עניינים)

- מגלגלים את הגנאש ל – 25 כדורים (אם הכדורים נמסים בידיים, ניתן לפזר על הידיים קקאו) ומקפיאים כחצי שעה, עד שיתקשו. אם במהלך העבודה הכדורים נמסים קצת, החזירו למקפיא לכמה דקות

-  מחלקים את המרציפן ל – 25 כדורים ומשטחים אותם לדסקיות. עוטפים את כדורי השוקולד במרציפן, מגלגלים עד שמקבלים צורת כדור יפה ומחזירים למקפיא לעוד חצי שעה לפחות עד שהכדורים מוצקים

- ממיסים את יתרת השוקולד במיקרוגל, מוסיפים את השמן ומערבבים. טובלים את הכדורים בשוקולד (בזהירות, באמצעות קיסם) ומניחים על תבנית. שומרים במקפיא עד להגשה.

טעים מאד אחרי הפשרה ונהדר גם ישר מהמקפיא.

מתאים לכל ימות השנה אבל הוא צ'ופר נחמד לפסח אם לא מתחשק לכם להכין עוגה מקמח מצה :)) 

שיחה טיפוסית עם נותני שירות בישראל

לפני הכל, אם אתם עדיין במרוץ אחר אוזן המן נהדרת, אתם מוזמנים לנסות את אלו - אחרי שגיליתי אותן אני כבר לא מחפשת אחרות. הבצק נהדר לאזני המן וגם לעוגיות מכל סוג אחר.

עכשיו לענייננו - 

- מחלקת גנים שלום

- בוקר טוב... (זכרו שאם אני מתקשרת בשמונה וחצי בבוקר שעון ישראל, השעה אצלי היא עשר וחצי בלילה, אז המושג ״בוקר טוב״ רחוק ממני, כמו גם חשיבה לעומק בשעות כאלה)

- שלום.

- קיבלתי הודעה על רישום הבת שלי לגן טרום-טרום חובה (טרום- טרום. יעני לפני-לפני. עוד אחת מההמצאות הישראליות של ״בוא נסדר את המערכת״, ראה ערך מחיקון ואנטי מחיקון)

- כן...?

- רציתי לעדכן את הפרטים שלה במערכת, כי אנחנו לא גרים כרגע בכתובת הרגילה. אנחנו למעשה גרים עכשיו בארה״ב

- מה את אומרת!! וואו, איזה יופי לכם! לכמה זמן?

- אהההה, שאלה טובה. אולי היא תתחיל כיתה א׳ בישראל אבל כנראה שלא נחזור לפני כן.

- אהא. טוב, אז קודם כל המון תודה על הטלפון וההודעה. באיזה חודש היא נולדה?

- מרץ 2010

- את מתכוונת 2009, נכון? (כבר אמרתי שבשעות האלו אני לא הכי אינטליגנטית)

- אוי, כן סליחה. תראי, השעה עכשיו כבר רבע לאחת עשרה בלילה, אני באמת נורא עייפה...

- רגע, מאיפה את מתקשרת?? 

- מקליפורניה

- אההה!! (והנה מגיעה השאלה שתמיד מטרידה את הישראלים משום מה -) תגידי, איך מזג האוויר שם?

- קריר אבל נחמד, לא סופות משתוללות כמו בישראל

- איזה כיף לכם! אז תראי, אני כבר מעדכנת את המחשב, תודה רבה שוב על השיחה ותהנו שם!

- תודה רבה

שמתם לב איך בכל פעם שמדברים עם מישהו מישראל ובמהלך השיחה הוא מגלה שאתם מדברים איתו מעבר לים, הוא חוזר למנטליות של לפני שלושים שנה, כשבשנים ההן כל דקת שיחה עלתה כמו שכר דירה לחודש? השיחה מתקצרת פלאים ואפילו מי שמדבר אתכם, פתאום מדבר בקול רם יותר כאילו ש״הקו הבינלאומי״ קצת רועש וצריך לצעוק.

וכמובן שבסוף השיחה הוא נשמע כאילו הוא מניח את ראשו על ידיו וחולם על מדרכות מצופות זהב ובחורות בביקיני מקפצות על חוף הים.

לך תסביר לפקידה מהעירייה.

__________________________

המתכון של היום לדעתי,  פונה יותר לגברים. אני לא מכירה הרבה נשים שישיגו הנאה כל כך חזקה ומתמשכת (אהמ אהמ) מצירוף של עוגת בראוני רצינית וכדורי חמאת בוטנים. הכנתי את העוגה הזו ממתכון שמצא חן בעיני לקראת מפגש חברים של המפרנס הראשי - כולם גבר-גבר אחד אחרי השני, אוהבי בוטנים פיקנטיים וכל מיני חטיפים ממקור מקסיקני שבלוטות הטעם שלי לא מסוגלת אפילו לבטא ובטח שלא לטעום.

בראוניז שוקולד וכדורוני חמאת בוטנים

מתכון של חן שוקרון, אתר מאקו

השחקנים הראשיים של המתכון - שוקולד טוב וחמאת בוטנים

מה לקנות?

לכדורוני חמאת בוטנים:
  1/2 כוס (140 גרם) חמאת בוטנים
  1/2 כוס (60 גרם) אבקת סוכר מנופה

לבראוניז:
300  גרם שוקולד מריר, רצוי 56% מוצקי קקאו
200  גרם חמאה חתוכה לקוביות
1  כפית אבקת קפה נמס
1  כוס (200 גרם) סוכר
1/2  כוס (100 גרם) סוכר חום בהיר
  5 ביצים בגודל L בטמפרטורת החדר
1  כפית תמצית וניל
1 ו-1/4 כוסות (175 גרם) קמח
1/2  כפית מלח

תבנית מלבנית בגודל 20X30 ס"מ

עכשיו מה?

1. מכינים את הכדורונים: בקערה קטנה מערבבים יחד את חמאת הבוטנים יחד עם אבקת הסוכר עד לקבלת מעין בצק רך. יוצרים מהתערובת כדורונים קטנים בקוטר של כ-2 ס"מ ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומעבירים למקפיא בזמן שמכינים את הבראוניז

.2 ועכשיו לבראוניז - מחממים תנור ל-175 מעלות צלזיוס, 350 פרנהייט.

3. בקערה חסינת חום מניחים את השוקולד, החמאה ואבקת הקפה הנמס. ממיסים במיקרוגל או בבן מארי עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה.

4. מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב. מניחים לתערובת להתקרר מעט.

5. מוסיפים את הביצים: תחילה 3 ביצים יחד, וכשאלו נטמעות מוסיפים את השתיים הנותרות. משתדלים להימנע מערבול יתר. מוסיפים גם את תמצית הוניל ומערבבים שוב.

6. מנפים מעל הבלילה את הקמח ומוסיפים את המלח. מקפלים בעזרת מרית את הקמח פנימה כמעט עד להטמעה מלאה.

7. מעבירים את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפייה, ומיישרים את פניה. מוציאים את כדורי חמאת הבוטנים מהמקפיא ונועצים כל כדור בבלילת הבראוניז כך שישקע כמעט כולו. משתדלים לשמור על פיזור אחיד .

הבלילה המנוקדת, לפני ההכנסה לתנור

8. מעבירים לתנור ואופים כ-30-45 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז התבנית יוצא עם מעט פירורים לחים. מאפשרים לבראוניז להתקרר לטמפרטורת החדר וחותכים לקוביות קטנות, משתדלים שכל קוביה תכיל גם מכדורי חמאת הבוטנים.

הבראוניז נשמרים עוד יומיים שלושה נוספים כשהם עטופים היטב בטמפרטורת בחדר 

ועכשיו מה שחסר זה למצוא קבוצת גברים. רעבים או לא רעבים זה לא משנה, בכל זאת מדובר בגברים!

אופציה אחרת זה למצוא בחורה מוצפת בהורמונים של לידה (ח' וע' - אתן מקשיבות??) - נשים כאלו הן בעלת יכולת מרשימה ביותר לאכול דברים כאלה :)

זה שעולה או זה שיורד?

נתחיל בחידה - 

ארבעה רכבים מגיעים לצומת עם תמרורי עצור לכל אחד מהכיוונים. איזה רכב יוצא ראשון? 

התשובה היא - זה שהגיע ראשון (זו לא בדיחה, זה החוק). השני שהגיע הוא השני שיוצא וכן הלאה. 
בצומת מרובעת מרומזרת, לעומת זאת, יש צ'ופר כמו ב(כמעט) כל פניה ימינה, בה מותר לך לצאת גם אם יש לך אדום כי סומכים עליך שלא באת לצומת כדי להכנס ברכבים אחרים. אבל אם אתה רוצה להמשיך ישר או לפנות שמאלה, שים לב! הרכב שמולך גם הוא מקבל ירוק באותו הזמן ולכן מי שרוצה להמשיך ישר מקבל זכות קדימה ומי שרוצה לפנות שמאלה ממתין עד שהרכב שבא מולו עובר אותו ורק אז ממשיך בפניה שמאלה.
עכשיו דמיינו את העניין הזה בישראל. חכו שניה - דמיינו את הנהגים העצבניים, את הצפצופים, את ה"ברכות" שמושמעות לכל כיוון.

מבינים מדוע זה לא קיים בישראל?

אולי בגלל זה גם לא ממש רואים את הצד הכיפי שבמכוניות -הידעתם שכמו בכל דבר בארה"ב, גם לרכבים יש ליין של אקססוריז?

ריסים מלאכותיים למכוניות הנשיות

לנהג המורגל בעצירה ע"י שוטר

 למשפחה (זוג הורים, בן, בת, תאומים תינוקות, כלב וחתול) המאאאאאגניבה

לנהג הדורסן אבל מסודר

לנהג בעל המודעות החברתית

לזה שאוהב את החיפושיות 
(או זה שמחכה לעוברים במעבר חציה כדי להוסיף אותם לרשימת הנדרסים)

ולזה שגר בעמק הסיליקון

המתכון של היום נולד מטעות. 

ראיתי את המתכון הזה ומיד ידעתי שאותו אני רוצה להכין. השקעתי, ארגנתי, חיממתי, ערבלתי ולא יצא כמו שאמור היה להיות. אז את החלק השני של המתכון שמתי בצד והחלטתי לשנות כיוון ע"מ להציל את העבודה שהכנתי עד אותה נקודה כי היא באמת היתה טעימה והיה חבל לוותר.

יצא מתכון נ-ה-ד-ר!!!
אזהרה - מתכון זה הוא לחובבים פלוס, כלומר אם מעולם לא המסתם חמאה ואין לכם מושג מה ההבדל בין חלמון וחלבון - תהנו מהתמונה אבל חפשו מתכון אחר בבלוג כי זה קצת 'מצ'וחכם' ויכול לתסכל את האופה המתחיל.

פארפה - קפה

(במקור – חצי מהמתכון של קרם קפה מתוך "האוצר של על השולחן 2009" עם שינויים ותוספות שלי)

מה לקנות?

½ ליטר חלב

400 מ"ל שמנת מתוקה (שימו לב – לא הכל בבת אחת!)

10 חלמונים

220 גרם (1 כוס + 2 כפות) סוכר

120 מ"ל (1/2 כוס) אספרסו מרוכז

להגשה

200 גרם פיסטוקים קלופים / אגוזי פקאן לא קלויים וקצוצים

ועכשיו מה?

מרתיחים חלב ו – 250 מ"ל שמנת מתוקה. הקפידו לערבב מדי פעם כדי שלא יווצר קרום.

בינתיים, מקציפים את החלמונים והסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ואוורירית.

מוסיפים את תערובת החלב והשמנת לאט לאט לקערת החלמונים והסוכר כדי לא לקבל חביתה. בתחילה מוסיפים כמות של כף, אח"כ חצי כוס כל פעם, על מנת להשוות טמפרטורות. כשאתם מרגישים שהתערובת יכולה לעמוד בזה, הוסיפו את כולה לסיר של החלב והשמנת וערבבו היטב. הוסיפו לבשל על להבה בינונית, הביאו לסף רתיחה והמשיכו לערבב למשך 3-5 דקות עד שמרגישים שהתערובת מסמיכה.

מסירים מהאש, מסננים מעל קערה גדולה (כי בתחתית הסיר תגלו תערובת שהתגבשה קצת ואתם לא רוצים את החלקים הללו בפארפה), מוסיפים את האספרסו ומערבבים. עכשיו הכניסו למקרר לשעתיים לפחות.

כשהזמן עבר, הקציפו 150 מ"ל שמנת מתוקה (מה שנשאר מהכמות הראשונית) עד לקבלת קצפת סמיכה. כאן נכנס הטעם שלכם לפעולה – אם תרצו, ניתן להשאיר את הקצפת כך ואם תרצו, תוסיפו כף גדושה של סוכר לקצפת כדי להמתיק אותה. תלוי בכם.

קפלו את הקצפת לתוך קרם הקפה והופ – למקפיא!

חכו שעתיים לפחות עד לגיבוש טוב של כל הכמות, הניחו בכוסיות שקופות או מאגים שקופים של קפה, פזרו מעל את הפיסטוקים או האגוזים הקצוצים והביטו בהנאה כיצד העיניים של כולם נעצמות וקולות של אמממממ-אמממממ מציפים את הבית.

העיקר הכוונה

כשהייתי ילדה, הייתי עוברת בדרך הביתה מחוג ההתעמלות בשדה בו היו פורחים עשבים שונים וגם עלים יפים שנראו לי ממש כמו פרחים. הייתי קוטפת זר עלים ומביאה לאמא שהיתה מחכה לי בבית, שבוע אחר שבוע. היא היתה ממלאת מים בכוס ושומרת על העלים למשך יום או יומיים. אלו היו רק עלים, ולאמא שלי לא התחשק לקבל עלים פעם בשבוע כל שבוע אבל היא אמרה תודה עד שנמאס לה ואז היא אמרה את המשפט שכל פולניה מתחילה לומדת לדקלם - "העיקר הכוונה".

ועל מה ולמה פתחנו בסיפור?

החברה א' היא קרמיקאית בלתי נלאית. לא קומיקאית, קרמיקה - אית. ביתה כבר מלא ביצירות מיוחדות, יחידות, חמודות ועוד כל מיני מלות חנופה שהלקסיקון מאפשר.

עד שהגיע חג החנוכה לשנת 2011 ואז ניתן היה ליישם את אותו משפט פולני אלמותי.

התכנון היה נחמד, הרעיון מגניב ביותר. אבל אז מניחים את הנר וזה נראה קצת אחרת ממה שדמיינו בראש.

דמיינו איך זה ראה ככל שהנר נמס.
העיקר הכוונה!

אצלנו בבית אוהבים את הגששים. הבכור עדיין מבקש ממני להחזיר לדיסק שבאוטו את שיר הטלפון ("שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון, חייגתי לז'קלין, במספרה סימון" לשמיעה, לחצו כאן)
 בשבוע שעבר חגגנו לבכור "יום הולדת חצי". בגלל שהוא נולד באמצע יולי, הוא מעולם לא זכה לחגוג במהלך יום הלימודים הרגיל. ניגשתי אל המורה שלו וביקשתי לחגוג לו יום-הולדת-חצי והיא דווקא התלהבה מהבקשה. היא אמרה שהבת שלה חוגגת יום הולדת יום לפני הבכור האישי שלי ולכן היא בהחלט מבינה מדוע אני מבקשת לעשות משהו שלא כ"כ נהוג.

אמנם ה"חגיגה" היתה מאד מצומצמת אבל לפחות הוא זכה לכבוד הזה. בכיתה אחרת נאמר להורים שהמורה לא אוהב לחגוג לילדים את יום הולדתם. אבל לפחות הם זוכים לעמוד ראשונים בתור ליד הדלת!...

לכבוד החגיגה הכנתי מיני-מאפינז. הכנתי בלילה רגילה של עוגת וניל והוספתי סוכריות צבעוניות. למעלה קישטתי עם זילוף קרם בצבע ירוק ועליו סוכריית כוכב. הילדים בכיתה, שרגילים לקבל עוגת שוקולד רגילה, שמחו מאד!

ולמשהו בריא קצת יותר -

קציצות כרישה ועוף / מהבלוג "ביסים" 

  

מה לקנות?

600 גר' כרישה (משקל נטו של החלקים 'השמישים')- בערך 5 כרישות ג ד ו ל ו ת

1-2  כפות שמן זית (אפשר גם לוותר)

6  ענפי בצל ירוק- קצוצים 

חופן  פטרוזיליה קצוצה

מלח ופלפל גרוס טרי

2  מצות- מרוסקות דק דק (או פירורי לחם כ- 3/4 כוס(

2  ביצים

300  גר' עוף טחון (כרעיים) - לגרסה צמחונית, ניתן לוותר על העוף ולהגדיל את כמות הכרישה

ועכשיו מה?

חותכים את הכרישות הנקיות בחתך אורכי (הבסיס נשאר מחובר) ושוטפים היטב מחול. קוצצים דק ומעבירים למחבת גדולה ורחבה. מוסיפים שמן זית ו- 1/4 כוס מים ומתבלים במלח. מאדים מכוסה כ- 10-15 דקות על להבה בינונית. מערבבים מדי פעם. כשרך, מוסיפים את הבצל הירוק הקצוץ, מערבבים ומבשלים עוד כדקה ללא מכסה על להבה גבוהה עד שכל הנוזלים נעלמו.

מצננים.

בינתיים, מרסקים את המצות במעבד מזון (כמות שוה של פירורי לחם תהיה בערך 3/4 כוס).

כשהכרישה נעימה למגע מוסיפים את הביצים, העוף, הפטרוזיליה ופירורי המצה. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים בזרוע נטויה. העיסה רכה מאד אבל עומדים בפיתוי ולא מוסיפים עוד פירורי מצה- אתם לא רוצים קציצות מצה. העיסה תתייצב מעט בקירור. בשלב הזה כדאי לטגן חתיכה קטנה במחבת בכדי לבדוק תיבול וגם יציבות קציצתית (ככה תדעו האם חובה להוסיף עוד מעט פירורים או שלא). מצננים במקרר לשעה או יותר. 

גם לאחר הקירור העיסה יחסית רכה וזה בסדר. מעצבים את הקציצות בעדינות בידיים רטובות מעט ומטגנים עד לזהוב.

הכמות המתוארת מספיקה לכ- 20 קציצות, תאמינו לי שיחסלו את כולן בארוחת הערב!