יום שלישי, 30 בנובמבר 2010

זה פשוט לא זה

סליחה שנעלמתי בשבוע שעבר, חג ההודיה הגיע ונסענו ללוס אנג'לס וסן דיאגו. לא סיפרתי לכם כי זה כמו לומר לאותו פורץ פוטנציאלי חביב "בוא, בוא. אתה מוזמן לתת בעיטה קלה לדלת, לקחת את הטלביזיה וגם תבדוק במקרר, יש שם עוגת גבינה ששכחתי לתת לחברים בבוקר הנסיעה".

חוויות מהנסיעה יסופרו בקרוב (כמו האבחנה של האח הגדול"לא סיימו לבנות את לוס אנג'לס כי יש עוד הרבה הרים וגבעות"), אך לפני זה - הבטחות מקיימים.

מדובר בעוגה מוצלחת ביותר אבל לצערי לא הצלחתי לשחזר את ההצלחה הישראלית. אני אפרט את המתכון המקורי של שירלי נמש (שאפשר לראות עם תמונות מפורטות על תהליך ההכנה ומומלץ בכלל להכיר אותה כאן ובקישור "מתוקים שלי" בצד ימין)
 
עוגת גבינה, שוקולד ואייריש קרים
עם הערות מנסיוני וקיטורים לגבי המרכיבים האמריקניים

לבסיס:
 250 גר' ביסקוויטים טחונים לפירורים (בישראל השתמשתי בביסקוויטים "לוטוס", המאורכים שלפעמים מקבלי בבתי קפה ליד כוס הקפוצ'ינו. מצאתי אותם בסופרסל אבל פה אני עדיין מחפשת. ללוטוס יש טעם קרמלי שלטעמי מוסיף אבל התוצאה יוצאת מצוינת גם עם פתי בר)

 120גר' חמאה מומסת

מאחדים בין החומרים ומשטחים בשכבה אחידה בתבנית קפיצית בקוטר 24 ס"מ (אפשר ורצוי גם בדפנות, אני מרססת בספריי שמן את התחתית והדפנות של התבנית כדי שנייר האפיה ידבק ולא יזוז במהלך העבודה). תשתדלו שהדפנות יהיו טיפה עבות כדי שלא יפלו ויהיו יציבות.
מעבירים למקפיא למשך כ – 20 דקות, בינתיים מחממים את התנור לחום של  160 מעלות. מוציאים מהמקפיא ומייד מכניסים לתנור למשך 10 דקות. מוציאים ומצננים לחלוטין.

לעוגה:
 1 ק"ג גבינה - כמחצית הכמות גבינת שמנת  30% (אני משתמשת בפילדלפיה) וכל היתר גבינה לבנה רגילה, בטמפרטורת החדר. פה נפלתי. קניתי את הגבינה המומלצת לאפיה ע"י חברות כי היא הכי קרובה לגבינה הלבנה הישראלית (Daisy Light  ותודה לאסנת ולילך) אבל זה פשוט לא זה. אני צריכה לעשות קניות אצל המקסיקני שמביא מוצרים ישראלים לפני הנסיון הבא של העוגה.
  
 4ביצים

1 כוס סוכר

3/4  כוס שמנת מתוקה (אולי ה- whipping cream שהשתמשתי בה גם לא היתה מספיק מתוקה, אני צריכה לבדוק)

3/4  כוס אייריש קרים (שירלי נמש מודה שהיא אוהבת מאד אייריש קרים, אני שמה טיפה פחות מחצי כוס וזה בהחלט מורגש ויש עוד מזה בציפוי השוקולד שבא אח"כ)

בקערת המיקסר מערבלים את המוצרים אחד אחרי השני – מתחילים עם הגבינה, מוסיפים את הביצים בזו אחר זו, את הסוכר, השמנת המתוקה ולבסוף את האייריש קרים.  מערבלים עד לקבלת תערובת אחידה' במידת הצורך מעבירים מרית בתחתית הקערה . יוצקים בעדינות על הבסיס. שימו לב לא להגיע לקצה השוליים של הבסיס, תשאירו סנטימטר לפחות עבור ציפוי השוקולד

מניחים בתחתית התנור תבנית פיירקס קטנה ויוצקים לתוכה מים רותחים, ליצירת אדים בחלל התנור .

אופים את העוגה כשעה ועשרים דקות. העוגה מוכנה כשהיא מזהיבה מעט מלמעלה, אבל  עדיין רוטטת במרכז. מביאים לטמפ' החדר, ומעבירים לצינון במקרר, רצוי למשך לילה שלם (העוגה תתפח בחלק האחרון של האפיה ותצנח טיפה במהלך הצינון, תהליך זה ייצור מעין בריכה בה ניצוק את ציפוי השוקולד) 
.
כל המרכיבים הטובים מכירים אחד את השני במהלך הלילה ונעשים חברים טובים, העוגה נדחסת קצת ומתייצבת ולכן היא טעימה יותר אחרי לילה או יותר במקרר.

לציפוי:
 100מ"ל שמנת מתוקה 

 100 גר' שוקולד מריר (בארץ השתמשתי בשוקולד קליבו או פרוייבל, פה קשה למצוא שוקולד באיכות כזו ויסלחו לי אוהבי נסטלה או גיארדלי. איכות השוקולד ממש השפיעה על הטעם של העוגה, אשמח לשמוע המלצות מקומיות לחלופה טובה) אני שמה חצי כמות שוקולד חלב וחצי כמות שוקולד מריר, יחד עם הטעם של האייריש קרים זה בהחלט מספק, 100 גרם של שוקולד מריר יחד עם האייריש קרים יכולים להיות קצת מרירים אבל הכל תלוי במה שאתם אוהבים

 1 כף אייריש קרים (מספיקה גם חצי כף)

מביאים לרתיחה רק בקצוות את השמנת והליקר, יוצקים על גבי השוקולד השבור לקוביות. נותנים לשניים לנוח לדקה או שתיים ואז מערבלים היטב עד שהשוקולד נמס לחלוטין.
יוצקים על גבי העוגה (באותה "בריכה" שציינתי קודם) ומעבירים למקרר לקירור .


העוגה, למרות מה שלילך אמרה, לא יצאה משהו. סתם עוגת גבינה. לא הרגישו את האייריש קרים בכלל והשוקולד לא השאיר טעם מתוק על הלשון. הגבינה היתה טיפה חמוצה לטעמי ובכלל - אני צריכה להכין אותה שוב עם המרכיבים המקוריים מהמקסיקני. רק שוקולד טוב חסר לי.
בשישי הזה נארח חברים אצלנו לכבוד פינת האוכל החדשה ואני בדילמה - להכין עוגת קרנץ' שוקולד ואגוזים או לנסות סוף סוף להכין חלה. מה שבטוח, אני מכינה גם פאי שוקולד ופקאן.

חנוכה נפלא לכולם!!

יום רביעי, 17 בנובמבר 2010

דברים שלוקח זמן להתרגל אליהם, חלק א'



1. הגנן (חאוויר, לא פחות) מגיע, מעיף את העלים שנשרו מפינה אחת לפינה השניה ומשום מה לא מצליח ליישר את צמרת העצים שנטעו בשורה (כמו מעין גדר חיה). הסיבה לדבריו? כי הגנן הקודם נטע אותם. מה הקשר? תגידו לי אתם.

                                                                  נו, מה כל-כך קשה?...


2. המנקה עוברת על החלונות אבל לא מצליחה להסיר כתמי מים קשים מהצד החיצוני של החלון בסלון. למה? כי הכתמים נמצאים בצד החיצוני של הבית. אני כבר לא גרה בקומה 13 אלא בבית פרטי, אבל זה לא אומר שלמנקים פתאום קל לפתור בעיות כאלו.

3. להשאיר דלתות פתוחות. פה כולם פתאום מרגישים כל- כך בטוחים, שהם משאירים את דלתות המרפסת ואפילו את דלת הכניסה לא נעולות. יש לי חברה שבמהלך היום משאירה את דלת הכניסה פתוחה כדי להכניס יותר אוויר. כבר הצלחתי להגיע לרמת אופוריה של דלת מרפסת לא נעולה אבל כל פעם שאני חוזרת הביתה, אני מעיפה מבט אל הטלביזיה. אם היא עוד שם, הכל בסדר.

4. הערוץ הישראלי. מדובר בתחנה שחצי מהשידורים שלה הם ישירים וחצי מוקלטים או סדרות שמגיעות באיחור של שנה. מסקנות מהערוץ? בבקשה –

  • רפי רשף מעצבן נורא גם כאן.
  • כוכב נולד פתאום נראית אפשרות לא רעה לצפיה (וסליחה עם אלו מחברי הצופים בקביעות, אני לא ראיתי את התכנית מאז העונה הראשונה שלה).
  • לונדון וקירשנבאום, שגם ככה לא כ"כ הקשיבו למרואיינים שלהם, נראים עכשיו מה-זה חוצפנים יחסית למראיינים האמריקאים (אבל אני עדיין אוהבת את הציניות שלהם).
  • פרסומות בערוץ הישראלי נראות כמו פרוייקט סיום של חוג תקשורת במתנ"ס אשדוד ג'

5. הקמח המקומי. זה לא הקמח שאני רגילה אליו, זה בטוח. אם אני לא רוצה להכין מאפין שאוכל לזרוק על פורץ שיכנס לי דרך הדלת שלא נעלתי במרפסת ולהרוג אותו, כדאי להוריד לפחות רבע כוס קמח ממה שכתוב לי במתכון הישראלי. אני עדיין עושה נסיונות אז תסלחו לי חברי המקומיים אם מדי פעם אני מביאה משהו שגורם לחנק קל.

6. ביה"ס. זה הנושא שהכי קשה לי להתרגל אליו. בהתחלה היה לי קשה לבלוע את מראה החצר הפתוחה. תעזבו אותי משומר, הגדרות פתוחות לחלוטין! כל ילד שרוצה יכול ללכת הביתה או לכביש הצמוד. הילדים הולכים לשירותים שמחוץ לכיתה שלהם לבד, אף אחד לא בודק שהכל בסדר. ועוד לא אמרתי כלום על החגים שנחגגים בעליבות משמימה לעומת ישראל. או על העובדה שהגן של הבכור הוא מעשר עד שתיים בלבד.
אבל יש גם דברים חיוביים – הישראלים הפרועים הופכים פה לחננות. מהיום הראשון בגן (כאן, גן החובה נקרא קינדרגרדן והוא נמצא בתחום ביה"ס) הבכור עמד בטור וחיכה לגננת שתפתח את הדלת. לגננת אגב, קוראים מיס ברק (Miss Burke) ולא "בואי הנה". 
קרה גם שחיפשנו את הסוודר החדש שלו במשך שבוע עד שמצאנו אותו על הגדר בחצר, אף אחד לא חשב לקחת אותו במשך שבוע שלם!
 יש עוד, הרבה יותר. למשל החברים של דניאל מהגן – צ'וביטה מהודו, ריאן מאיראן, בטסי ממקסיקו, ג'ימיין מקוריאה ועוד כמה מקומות על הגלובוס רק לא מאירופה. ישראלים אגב, יש בשפע.

                                       אלו לא נרות חנוכה, אלו נוצות של תרנגול הודו


אני מכינה לארוחת שישי עם חברים (עוד אירוע מקומי שאפרט עליו בפעם אחרת) את עוגת הגבינה עם אייריש קרים וגנאש שוקולד, למזלי אין בה קמח. עקב מספר בקשות שקיבלתי, אפרט את המתכון עם הערות וטיפים בפעם הבאה. שיהיה בהצלחה!

יום שני, 15 בנובמבר 2010

מים, שמיים, עיניים

מזג האוויר כאן מאד הפכפף בימים אלו. 
היום יכול להתחיל כל-כך קר, שיוצא אד מהפה כשמדברים אבל בצהריים כולנו עם חולצות קצרות ומתעצבנים ששוב הוציאו את הילדים לשלושה סיבובים סביב מגרש הכדורגל.

תופעות מזג האוויר של סוף הקיץ המאוחר-תחילת הסתיו הלא ברור גורמות לשמיים יפהפיים.

מרימים את העיניים ורואים עננים בצורות שונות. כבר ראינו את כל החיות האפשריות (אמיתיות ולא) וגם ראינו פנים של אנשים מוכרים.
לפני שבועיים דניאל שם לב לזה - 



אני בכלל אוהבת לראות לבבות בכל מיני מקומות לא צפויים. כמו זה - 



אבל נחזור לענייננו.

עכשיו שעברנו לשעון חורף, השמש זורחת מוקדם יותר אבל לפני שהזזנו את השעון הייתי מביאה את דניאל לביה"ס כשהשמש עדיין מתאמצת לזרוח והיינו רואים מראות כאלו - 




כנראה שאנחנו קרובים לבסיס חיל-אוויר כי פעמיים בשבוע אנחנו רואים מטוסי קרב חגים בתצורות קבועות (ופה אני לא רצה לפתוח את גל"צ לשמוע אם קורה משהו). המטוסים לפעמים משאירים ד"ש מאחוריהם - 




לסיכום אזכיר שחובה להסתכל למעלה, לנשום עמוק ולראות את מה או מי אנו רואים בעננים. 
אבל תשתדלו לא לעשות את זה כשאתם נוהגים.

ואם תסתכלו למטה אולי תראו חיוך במקומות יוצאי דופן

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

Licence Plates

I Thought I left this guy in Israel!


What life in California does to you



Just an a**hole


Carpe Diem - Seize the Day

תמיד אומרים לנו לנצל את הזמן, לעשות משהו עם עצמנו.
אני דווקא בוחרת ללכת בגישה של הגורו ג'ון לנון - 
Life is what happens when you're busy making other plans.
ככה הגעתי לפלורידה לפני עשר שנים, ככה נולדו לי שני ילדים וככה אני עכשיו בקליפורניה. כי אם אפשר, אז למה לא?

בבלוג הזה אני רוצה לשתף אתכם, משפחה וחברים וקוראים נכבדים, בחוויות שאני חווה, מחשבות והגיגים ודברים מעניינים סתם כך. העיקר - להעביר כמה דקות ביחד בכיף :-)

אז יאללה, בואו נתחיל!

נסענו הבוקר לחפש וילונות. כי הרי האמריקאים הנחיתו אדם על הירח (או שלא) אבל הם עדיין לא פיענחו כיצד להחשיך חדרים.
אז היינו בשלושה מקומות שונים ועדיין לא מצאנו פתרון. אבל מה שכן מצאתי זה המון קישוטים ומתנו לחג המולד.
בין הדברים היה גם זה -

 
שמלה לילדה ושמלה לבובה.
אי אפשר לומר עליהם שהם מפספסים משהו קיטשי.
 
למרות שזה קצת חמוד...