טיול בוקר בלוס גאטוס

בשבוע שעבר נסענו חברתי ואני לטיול של בוקר בלוס גאטוס (Los Gatos, החתולים משום-מה), עיר (עד כמה שפרבר יכול להיות עיר) אחת מאלו המקיפות אותנו ב Bay Area.

התחלנו בקפה (איך לא?) במקום נחמד ביותר בשם Los Gatos Coffee Roasting Company. ייחודו של המקום הוא בשלושת חדריו - בראשון ניתן לבחור לחמים, גבינות או נקניקים להכנת כריך, בחדר השני בוחרים את פולי הקפה הרצויים לסוג הקפה הנבחר (יש תאים שקופים בהם ניתן לראות את הפולים השונים ולבחור מאיזו מדינה רוצים את השלוק הנבחר) ובחדר השלישי והריחני ביותר בוחרים את המאפה לסגירת החוויה.

החדר השלישי הוא הריחני כי נמצאת שם מכונה לקליית קפה, גדולה ועגולה וריחנית ביותר. בהחלט מקום מומלץ לפתיחת בוקר שכזה.

משם המשכנו בטיול רגלי על רחוב Main (ראינו תמיד את הרחובות האלו בסרטים אבל הנה הם, נמצאים כמעט בכל פרבר באזור שלנו). ניתן להבין מי מגיע לכאן לפי כמות בתי הקפה האמיתיים, מכוני הספא למיניהם וחנויות תחביב כמו חנות חיילי צעצוע עם כל סוגי וגדלי החיילים מכל הזמנים - http://www.toysoldierco.com/

בהמשך נכנסנו לחנות המציעה תכשיטים, צעצועים ומיני קישוטים, שם קנינו כל אחת דמות היסטורית - 

משה רבנו ונפוליאון עסוקים בשיחה חשובה על עתיד הנוער של היום

למי שמחפש חברים לאמבטיה למרות הביוספינול, או למדף בעבודה של הבעל - http://www.azucastore.com/

המשכנו הלאה ופה נתקלנו בחנות ממתקים חביבה ביותר - http://www.powellsss.com/go/. החנות נראית כמו יצאה מסרט של שנות החמישים וכך גם רוב הממתקים בה (לא מבחינת תאריך התפוגה, חברים!).

יש גם מה שנקרא novelties, כגון האהבה הלא-ברורה למוצרים האלו -

מרענן ריחות ברכב בניחוח בייקון

סוכריה על מקל בטעם - בייקון

והכי מגעיל -

בייקון-על-מקל מצופה בשוקולד

בקצה הפנימי של החנות ראינו מסך טלביזיה גדול עליו הקרינו - כמה מתאים - את הסרט "צ'ארלי והשוקולדה" או במקור - "Willy Wonka and the Chocolate Factory". כשהתקרבנו ראינו שבעלי המקום חשבו על הקטנים בינינו והציבו במקום כסאות קולנוע לנוחותם- 

בדרך החוצה ראינו מדף עם מיני ספוגים קטנטנים שצריך לשים במים ואז הם גדלים לגודל של כף יד בערך. מעוניינים בספוג הזה?

מלאך מתנפח בכוס

בהמשך הרחוב עברנו ליד (עוד) בית קפה, הפעם ראינו מקום המארח היטב גם את הולכי על ארבע

בחלון הראווה מוצג התפריט וגם קופסא עם עוגיות לכלבים - מתחשב!

בדרך חזרה לרכב עברנו בחנות Papyrus, רשת מוכרת למוצרי נייר. העברנו כמעט חצי שעה בחנות אבל מה שהכי התלהבנו ממנו היה מוצב בכניסה - 

 שמלה המעוצבת כולה מכרטיסי ברכה בגדלים שונים

לא הספקנו לעבור בכל המקומות שרצינו ולא ראינו את הנופים שתכננו (העיר נמצאת בשולי הרים וישנם רחובות בהם הנשימה נעתקת (כך לפחות אמרו לי, אני צריכה לברר זאת בעצמי). את אלו אני משאירה לביקור הבא!

חשבתם פעם איך אתם נשמעים לזרים?

למרות שאומרים לנו תמיד להזהר כשאנחנו מדברים עברית באירופה, ללחוש ולא לצעוק ובטח לא ללבוש חולצות של מחזור גיוס ״סבבה״, בארה״ב (או לפחות בקליפורניה) הישראלי הממוצע לא עושה רושם בעיקר כי הוא זר בין זרים.

עם זאת, צריך לזכור כמה דברים של ״עשה ולא תעשה״. אחד מהם הוא משהו שקשה לא לעשות, בעיקר כשהילד מעצבן אותך בתור, והוא לכעוס עליו ולסנן בין השיניים ״די!״. אם צריך להסביר למה, חשבו איך המלה הזו נשמעת לדוברי האנגלית ומה הם חושבים שהרגע איימת על הבן שלך.

אז כמו שחייבים להמיר את ה״שיט״ ב״אוי לא״, צריך לזכור גם לומר ״מספיק כבר לפני שאני מעלה אותך על המטוס לישראל ואני נשארת פה" במקום ה״די!״ הרגיל.

עד כאן שישים שניות על "אמור ׳מספיק׳ במלרע ולא 'די' במלעיל"

++++++++

אנחנו הישראלים מגיעים לארה"ב עם מבטא ברור. רובנו נשמעים משהו כמו "גוד מורנינג, כן יו פליז טו גיב מי ואן, אה, קופי וויז קרים?״

אבל אני לא יורדת עלינו, הפעם לפחות. הגענו היום לכאן כדי לרדת על האסיאתיים שסובבים אותנו באזור הזה. 

כשבאתי השבוע לאסוף בגדים מהמכבסה, שמתי לב שאני מבינה את בעלת העסק הקוריאנית היטב למרות שאם היתה באה איתי מישהי שהרגע הגיעה מישראל, היא לא היתה מבינה מלה. 

להלן רשימת מלים מבלבלות ותרגומן לאנגלית נורמלית: 

Pipety = fifty 

Wededay = wednesday

Ok, bye bye = go away, you're not oriental

Aha, ok = don׳t really care, didn't I already tell you to go away?

ועוד משפט אחד שאמרו לי השבוע ושגרם לי להביט בקופאית רגע נוסף לפני שקלטתי מה היא אומרת -

Want titty please - one (dollar) thirty, please

אז בפעם הבאה שאתם מבקרים בארה"ב ומישהו מבקר אתכם על המבטא, תראו לו את הבלוג שלי ותאמרו לו שהכל יחסי, לפחות לא חשבו שאתם מבקשים לראות את הציצי.

 מיסה באנגלית / ספרדית / סמואית / סינית. חסר רק יידיש.

++++++++

מכיוון שהאמריקאים מכירים היטב את אלו שאומרים "לא ידעתי, לא הבנתי", נשלחה אלי הביתה חבילת טפסים למילוי  מידע על הבכור לקראת הקייטנה אליה יצטרף בשבוע הבא. בחלק התחתון של הטופס הצהוב הובהר לי שאם אאחר בעשר דקות לקחת אותו, אחויב בחמישה-עשר דולר על כל חמש דקות נוספות. ומה יקרה אם אני ממש לא טובה בזמנים ומאחרת כמה פעמים? אין בעיה, ראי הוזהרת ש -

בקיצור, מודיעים לי שאם אני מאחרת בעקביות הם יתקשרו לשירותי הרווחה והילד יכנס למערכת וילקח למקלט לילדים שהאמא שלהם לא יודעת לקרוא שעון.

לא יודעת מה אתכם אבל לדעתי זה פלא שאין "מחלקת ילדים אבודים" שכולם דוברי עברית.

חידושים והפתעות

בשבוע שעבר סיימנו את שנת הלימודים הראשונה שלנו בארה"ב. הבכור יצא לחופשה שחציה תועבר בקפיצות בין קייטנות בקליפורניה לביקור בישראל.

בשבועות האחרונים רואים גם התחדשות של הטבע. פתאום מרימים ראש והעץ שהיה חשוף ועירום פתאום מלא עלים ירוקים ויפים. הפרחים מזמינים את האף לבוא ולהסניף.

הרחובות מלאים בסוגים האלו של שושנים וורדים וגם כמה סוגים שאיני יכולה לזהות ואמא שלי תגער בי, כמו זה - 

אני יודעת, לעומת זאת, שהפרחים כל-כך ריחניים שלא רק אנחנו נהנים מהפריחה אלא גם כל הדבורים שבאו לגור אצלנו. עד שקראתי למרססים כמובן. יש גבול לכמה הריח נחמד, כשהדבורים מזמזמות סביב הילדים שלי בחצר. אני יותר מדי תל-אביבית בשביל להיות רגועה עם כל-כך הרבה טבע מסביבי...

מה גם שחלק מהפרחים נראים כאילו יצאו מאיזושהי מעבדה ומישהו שכח לסגור את הצינור המזין אותם והם גדול וגדלו, כמו בתמונה הזו - 

בכל אופן, שיהיה לכולנו חופש נהדר, לנו הדודים מאמריקה ולכם הישראלים, והעיקר לא לשכוח שהכל תלוי בגישה שלנו לחיים. למשל, לפניך "באמפים" על הכבישה (להאטת התנועה ברחובות), אבל בואו נקרא להם "אמצעי להרגעת התנועה".

וכמו שהשלט התחתון מזכיר לנו, נסו לזכור לעצור ולהנות מהרגע.

ותפעילו מזגן.

מעשה בחמישה ישראלים

אמא של רותי הודיעה בשמחה - ביוני הקרוב אנחנו על טיסה!

שמחו הילדים, שמחו החברים, גם אלו שיוצאים לטיול מקומי ולא טסים.

שמחה מרים, הודיעה למשפחה 

ומיד קיבלה רשימת קניות ארוכה.

קנתה מרים, בדקה ורכשה

והנה ראתה שאין מקום במזוודה!

אנא מרים, אל תצטערי, 

כך קורה לכל ישראלי.

נבהלה נחמה, הסתכלה במראה

והחליטה מיד על דיאטה מחמירה.

צריך להוריד, אין על מה לדבר,

לישראל אני מגיעה בנאדם אחר!

אל תחששי נחמה, זו רק תחושה רגעית 

וזה מה שעובר על כל ישראלית.

ראה רון כי אשתו נלחצת,

קונה ומחליפה וכל יום מתרוצצת.

דאג רון על כרטיס האשראי

דאג ואמר לאשתו "עד מתי?"

הבין רון כי הסערה תרגע בעת הנחיתה

וכי אין לדבר עם אשתו לפני הנסיעה.

אל תדאג, רוני רון - 

כך קורה לכל ישראלון.

שמחה הסבתא, רצה לארון

והעבירה את כל הסדינים לחדרון.

בקשה משכנה מזרון מתנפח

ניקתה את הבית, ממש כמו לפסח.

ואז קיבלה מייל מצער

שאומר שהנכדים ידורו בבית אחר.

אל תעלבי, סבתא יקרה,

זה מה שעובר על כל משפחה.

שמחו הילדים, ישבו ליד המחשב

וכתבו לחברים שהתאריך מתקרב.

חשבו הילדים מה יעשו

אצל מי יבלו, אצל מי ישנו.

ישבה אמא וערכה רשימה

כי כדאי לדעת מראש מי עושה מה.

הגיע יוני, הגיעה השעה

וכל המשפחה עלתה על הטיסה.

נפרדו החברים בעיניים דומעות

נראה אתכם עוד חודש, יא נבלות!

שלא תשכחו אותנו ואת מה שביקשנו

כי אנחנו המשפחה שלכם כאן,

זאת לא שכחנו.

הביטו החברים במטוס, בענן

נופפו וקראו "שלום, כחול לבן! שלום, כחול לבן!״

ולכל החברים שעולים על טיסות לישראל החל מהשבוע הבא -

תהנו מהזמן עם הסבא-סבתא, חברים ומשפחה,

תזהרו מהשמש ואל תשכחו את המזגן

ובאמצע אוגוסט נפגש כולנו כאן!