‏הצגת רשומות עם תוויות ישראל. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ישראל. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 6 במאי 2012

הנה שוב הגיעה השעה

עברה שנה וכל מפגש של יותר משתי דקות עובר לשיחה הנסובה סביב טיסה לישראל -
- אתם טסים השנה לארץ?
- לכמה זמן?
- עם איזו חברה?
- כמה עלה הכרטיס ומתי הזמנתם?

אם אתם רוצים להתעדכן על מחירים טיסות, איכות והשוואה כללית של חברות תעופה, אין צורך לחפש רחוק מדי, פשוט תבקשו תמליל של אחד המפגשים כאן. ואני לא מדברת על מפגש ארוך של חברים בשעת ערב ענוגה, מדובר גם במפגש של שתי אמהות מחוץ לגן של הקטנים.
זהו הנושא הכי חם, אין מה לעשות. זה מתחיל בדצמבר, כשמתחילים לדבר על מחירים טובים לפני העלייה הגדולה ביוני. זה ממשיך בסביבות מרץ, כששואלים אם עושים את הסדר בארץ או כאן, וזה עולה לשיאו בחודש מאי. 
בשנה שעברה חוויתי את זה בפעם הראשונה. היה כאן שומם, ממש כך. אין מפגשים של שעת סיפור לילדים הקטנים, אין חוגים לגדולים, אין הרצאות למבוגרים. כי אין פה כמעט איש. ראיתי כיצד עיר שלמה מתרוקנת בחודשים יוני ויולי. הלא לא רק הישראלים מתגעגעים, גם ההודים, הסינים וכל האחרים חוץ מהמקסיקנים.

ויש כמובן את הצד השני של הסיפור - אלו שנוסעים לישראל והלחץ שלהם לקראת המפגש השנתי (במקרה הטוב) או הדו-שנתי במקרה הרגיל. על החוויות שלהם סיפרתי בשנה שעברה בפוסט הזה (הפוסט המוצלח ביותר שלי, רק אליו היו כאלף כניסות כי כל ישראלי שקרא אותו כאן, העביר לחברים ומשפחה בישראל כדי שיבינו מה עובר עליו כאן לפני ביקור בארץ).

הנושא השלישי הוא הקייטנות אבל הוא די זהה לזה שבישראל. הרי ההורים עדיין עובדים ואת הילדים צריך לשעשע. אז אולי המחירים מאמירים בשער הדולרי במקום השקלי אבל הם עדיין מאמירים (בין 200 ל - 400 דולר לקייטנה שבועית) וכולם כבר רגילים לזה.

חופשת הקיץ היא אותו דבר דבר, אם היא שם או כאן.

------------------

המתכון של היום הוא אוסף של מתכונים שונים שארגנתי לכדי עוגיות טעימות עם אייריש קרים (כמובן!).
שימו לב!! מתכון זה דורש שלושה שלבים שונים, מהם שני שלבים של קירור. קחו בחשבון שאלו לא עוגיות שמכינים בזמן שהחברים נמצאים בדרך אליכם.

עוגיות ספירלה במילוי שוקולד ואגוזי פקאן
כמות - 40/50 עוגיות, תלוי בגודל הבצק שמרדדים.

מה לקנות?
1/2 כוס חמאה (120 גרם) רכה
1 כוס סוכר 
1/4 כוס סוכר חום דחוס
1 ביצה
1/2 1 כפית תמצית וניל
2 כוסות קמח (280 גרם)
1 כפית אבקת אפיה
קמצוץ מלח

למילוי -
כוס שוקולד צ׳יפס (200 גרם)
כוס אגוזי פקאן קצוצים היטב
2 כפיות חמאה (30 גרם)
1/4 כפית תמצית וניל
2 כפות אייריש קרים (לא חובה, אפשר כל ליקר אחר שתרצו. זה מוסיף, אין מה לעשות...)
קמצוץ מלח

ועכשיו מה?
לערבב ביחד את הקמח, אבקת האפיה והמלח ולהניח בצד. 
לערבב ביחד את החמאה, הסוכר הלבן והסוכר החום. להוסיף את הביצה ותמצית הוניל. לערבל היטב עד שהתערובת קצת תפוחה ואוורירית (שתיים-שלוש דקות). להוסיף את תערובת הקמח ולערבל עד לקבלת בצק אחיד (דקה או שתיים, לא הרבה יותר).
לחלק את הבצק לשניים, כשכל חלק מקבל את הטיפול הבא -
להניח את הבצק על נייר אפיה ולטפוח עליו עד שתתקבל צורת מלבן. להניח על הבצק נייר אפיה נוסף ולרדד באמצעות מערוך עד לקבלת מלבן באורך של 25 על 30. לא, לא חובה בדיוק ככה, העיקר שיתקבל מלבן שהוא בערך בגודל הזה. שימו לב שהקצוות ישרים ויפים (תעזרו בסכין) כי אח״כ תרצו לקבל גליל אחיד ויפה.
עכשיו עשו את אותו מסאז׳ לחלק השני של הבצק ושימו את שניהם במקרר לחצי שעה לפחות, כדי שיתגבש והיה נוח לעבודה.

הגענו לחלק השני של הסיפור -
הניחו את השוקולד והחמאה בבאן-מרי (קערה חסינת חום מעל סיר עם מים רותחים). המיסו את השוקולד בעדינות (הזהרו לא לשרוף) והוסיפו את הוניל והמלח. ערבבו היטב ועכשיו הוסיפו את האייריש קרים (או הליקר שבחרתם). 
מרחו את ממרח השוקולד הריחני והמפתה על עלה הבצק. מרחו יפה יפה על כל השטח, לא רוצים לפספס!
מפזרים מעל את האגוזים הקצוצים באופן שווה ומגלגלים מהקצה בזהירות, עד לקבלת ״רולדה״. לעטוף את הרולדות בנייר נצמד ולהכניס למקרר לשעתיים לפחות (או, אם אתם חסרי סבלנות כמוני, לחצי שעה במקפיא).
ועכשיו לחלק השלישי - 
לחמם את התנור ל - 180 מעלות צלזיוס (350 פרנהייט), לעשר דקות לפחות - תנו לתנור תהתחמם באופן יציב ושווה.
 לפרוס כל גליל בתורו לפרוסות בעובי של סנטימטר ולהניח על נייר אפיה (או משטח סיליקון שאני מאד אוהבת!).
 לאפות במשך 7-10 דקות, עד שהעוגיות מזהיבות טיפה. אם תחכו כדי לראות צבע שזוף, העוגיות יתייבשו יותר מדי והשוקולד יתמצק יותר ממה שאתם רוצים.
לצנן את העוגיות ולקחת שלושה צעדים אחורה. זה חלק מאד חשוב כי כדאי מאד להזהר מבני הבית שבאים מאחור במרוצה כדי לחטוף ביס.

יום שבת, 10 במרץ 2012

שיחה טיפוסית עם נותני שירות בישראל

לפני הכל, אם אתם עדיין במרוץ אחר אוזן המן נהדרת, אתם מוזמנים לנסות את אלו - אחרי שגיליתי אותן אני כבר לא מחפשת אחרות. הבצק נהדר לאזני המן וגם לעוגיות מכל סוג אחר.

עכשיו לענייננו - 

- מחלקת גנים שלום
- בוקר טוב... (זכרו שאם אני מתקשרת בשמונה וחצי בבוקר שעון ישראל, השעה אצלי היא עשר וחצי בלילה, אז המושג ״בוקר טוב״ רחוק ממני, כמו גם חשיבה לעומק בשעות כאלה)
- שלום.
- קיבלתי הודעה על רישום הבת שלי לגן טרום-טרום חובה (טרום- טרום. יעני לפני-לפני. עוד אחת מההמצאות הישראליות של ״בוא נסדר את המערכת״, ראה ערך מחיקון ואנטי מחיקון)
- כן...?
- רציתי לעדכן את הפרטים שלה במערכת, כי אנחנו לא גרים כרגע בכתובת הרגילה. אנחנו למעשה גרים עכשיו בארה״ב
- מה את אומרת!! וואו, איזה יופי לכם! לכמה זמן?
- אהההה, שאלה טובה. אולי היא תתחיל כיתה א׳ בישראל אבל כנראה שלא נחזור לפני כן.
- אהא. טוב, אז קודם כל המון תודה על הטלפון וההודעה. באיזה חודש היא נולדה?
- מרץ 2010
- את מתכוונת 2009, נכון? (כבר אמרתי שבשעות האלו אני לא הכי אינטליגנטית)
- אוי, כן סליחה. תראי, השעה עכשיו כבר רבע לאחת עשרה בלילה, אני באמת נורא עייפה...
- רגע, מאיפה את מתקשרת?? 
- מקליפורניה
- אההה!! (והנה מגיעה השאלה שתמיד מטרידה את הישראלים משום מה -) תגידי, איך מזג האוויר שם?
- קריר אבל נחמד, לא סופות משתוללות כמו בישראל
- איזה כיף לכם! אז תראי, אני כבר מעדכנת את המחשב, תודה רבה שוב על השיחה ותהנו שם!
- תודה רבה

שמתם לב איך בכל פעם שמדברים עם מישהו מישראל ובמהלך השיחה הוא מגלה שאתם מדברים איתו מעבר לים, הוא חוזר למנטליות של לפני שלושים שנה, כשבשנים ההן כל דקת שיחה עלתה כמו שכר דירה לחודש? השיחה מתקצרת פלאים ואפילו מי שמדבר אתכם, פתאום מדבר בקול רם יותר כאילו ש״הקו הבינלאומי״ קצת רועש וצריך לצעוק.
וכמובן שבסוף השיחה הוא נשמע כאילו הוא מניח את ראשו על ידיו וחולם על מדרכות מצופות זהב ובחורות בביקיני מקפצות על חוף הים.

לך תסביר לפקידה מהעירייה.
__________________________


המתכון של היום לדעתי,  פונה יותר לגברים. אני לא מכירה הרבה נשים שישיגו הנאה כל כך חזקה ומתמשכת (אהמ אהמ) מצירוף של עוגת בראוני רצינית וכדורי חמאת בוטנים. הכנתי את העוגה הזו ממתכון שמצא חן בעיני לקראת מפגש חברים של המפרנס הראשי - כולם גבר-גבר אחד אחרי השני, אוהבי בוטנים פיקנטיים וכל מיני חטיפים ממקור מקסיקני שבלוטות הטעם שלי לא מסוגלת אפילו לבטא ובטח שלא לטעום.

בראוניז שוקולד וכדורוני חמאת בוטנים
מתכון של חן שוקרון, אתר מאקו

השחקנים הראשיים של המתכון - שוקולד טוב וחמאת בוטנים


מה לקנות?
לכדורוני חמאת בוטנים:
  1/2
כוס (140 גרם) חמאת בוטנים
  1/2
כוס (60 גרם) אבקת סוכר מנופה

לבראוניז:
300
 גרם שוקולד מריר, רצוי 56% מוצקי קקאו
200
 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1
 כפית אבקת קפה נמס
1
 כוס (200 גרם) סוכר
1/2
 כוס (100 גרם) סוכר חום בהיר
  5
ביצים בגודל L בטמפרטורת החדר
1
 כפית תמצית וניל
1
ו-1/4 כוסות (175 גרם) קמח
1/2
 כפית מלח
תבנית מלבנית בגודל 20X30 ס"מ

עכשיו מה?
1. מכינים את הכדורונים: בקערה קטנה מערבבים יחד את חמאת הבוטנים יחד עם אבקת הסוכר עד לקבלת מעין בצק רך. יוצרים מהתערובת כדורונים קטנים בקוטר של כ-2 ס"מ ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומעבירים למקפיא בזמן שמכינים את הבראוניז
.2 ועכשיו לבראוניז - מחממים תנור ל-175 מעלות צלזיוס, 350 פרנהייט.
3. בקערה חסינת חום מניחים את השוקולד, החמאה ואבקת הקפה הנמס. ממיסים במיקרוגל או בבן מארי עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה.
4. מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב. מניחים לתערובת להתקרר מעט.
5. מוסיפים את הביצים: תחילה 3 ביצים יחד, וכשאלו נטמעות מוסיפים את השתיים הנותרות. משתדלים להימנע מערבול יתר. מוסיפים גם את תמצית הוניל ומערבבים שוב.
6. מנפים מעל הבלילה את הקמח ומוסיפים את המלח. מקפלים בעזרת מרית את הקמח פנימה כמעט עד להטמעה מלאה.
7. מעבירים את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפייה, ומיישרים את פניה. מוציאים את כדורי חמאת הבוטנים מהמקפיא ונועצים כל כדור בבלילת הבראוניז כך שישקע כמעט כולו. משתדלים לשמור על פיזור אחיד .

הבלילה המנוקדת, לפני ההכנסה לתנור

8. מעבירים לתנור ואופים כ-30-45 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז התבנית יוצא עם מעט פירורים לחים. מאפשרים לבראוניז להתקרר לטמפרטורת החדר וחותכים לקוביות קטנות, משתדלים שכל קוביה תכיל גם מכדורי חמאת הבוטנים.
הבראוניז נשמרים עוד יומיים שלושה נוספים כשהם עטופים היטב בטמפרטורת בחדר 

ועכשיו מה שחסר זה למצוא קבוצת גברים. רעבים או לא רעבים זה לא משנה, בכל זאת מדובר בגברים!
אופציה אחרת זה למצוא בחורה מוצפת בהורמונים של לידה (ח' וע' - אתן מקשיבות??) - נשים כאלו הן בעלת יכולת מרשימה ביותר לאכול דברים כאלה :)

יום שני, 8 באוגוסט 2011

מבצע בטטה

לביקור בישראל הגענו עם שתי רשימות. אני הגעתי עם רשימת קניות והמפרנס הגיע עם רשימת מסעדות.
מאחר ואני לא מבקרת מסעדות, לא במקצועי ולא בתחביבי, חשבתי שיהיה מעניין לבדוק את הקינוחים שלהם. קוראי הנאמנים מכירים את תחביב האפיה שלי ויבינו את הסקרנות.

התחלנו בביקור ב״צפרה״ של אבי קונפורטי, ברחוב יגאל אלון.
 סשימי אננס. פרוסת האננס המיובש נותן מראה של גלגל-ענק, מראה מעניין לקינוח
 רצועות תפוחים בקרמל עם כדור גלידה בטעם קרמל ופרוסת תפוח מיובש. 
לקונפורטי יש משהו עם נושא ה"עיגול גבוה מעל קינוח"?
 קרם ברולה עם קוביות קטנטנות של אפרסקים, תפוחים ומנגו. 
הקינוח הכי טעים והכי מעניין ב"צפרה"


המקום הבא היה יותר עבור המנות העיקריות, אז שמחנו לפגוש חברים ב״חדר האוכל״ שנמצא בבמתחם גולדה, ליד תיאטרון הקאמרי.
 שניצל עוף ופירה (מה לעשות, אני נוסטלגית)
השניצל לא היה מדהים בכלל אבל הפירה... או, הפירה...
שיפוד איציק. כן, אני יודעת. וזה לא היה שיפוד, הגיע רק הכבד ללא מקל המתכת. 
אבל השם, נו. כולה מדובר במנת כבד עוף עםבצל מקורמל, ריבת משמשים ופירה. 
לא תצליחו לשכנע אותי לאכול כבד (רק סבתא שלי הצליחה להסתיר אותו יפה בכבד קצוץ) ועל הפירה כבר הבעתי עמדה נחרצת בתמונה הקודמת - אני יכולה לקחת קשית ולשתות אותו, הוא היה כל-כך רך וטעיייייים...

 ומנת פתיתים ים תיכונית לצמחונים שהפתיעה בטעמה. 
עגבניות מיובשות, זיתים, ריחן, דלעת אפויה ואפונה שביחד הרכיבו מנה ממש נחמדה. 
 לקינוח, מוס שוקולד וקראמבל תפוחים שלצערי הרב מאד (מאד מאד מאד!) 
ממש לא היה לי מקום חוץ מכפית קטנטנה. 
אם היתה לי עוד הזדמנות, הייתי באה לביקור חוזר של קפה ושתי המנות האלו. 
אמנם לא מנות יוצאות דופן אבל טעימות

 ולסיום, לא אוכל בלי להזכיר את ארוחת הבוקר הנפלאה ב"קפה קפה" בהוד השרון.

ארוחה שכזו תמיד היתה טעימה ומשביעה אבל אחרי שנה שלמה של ריחוק, 
תאמינו לי שהיא קבלה טעם שהשף לא חלם עליו.
חבל, כה חבל שהישראלים שגרים באזורנו הם אנשי הייטק ומהם, כנראה, לא תגיע הישועה של ארוחת בוקר שכזו. נשאר רק לחכות לביקור הבא בישראל.

יום שלישי, 26 ביולי 2011

תובנות מהביקור בישראל, אחרי שנה של גלות (נוחה) בקליפורניה או – ביקור חד שנתי הוא ביקור איכותי!



1. האייס קפה מתוק מדי (בסוף התרגלתי לבקש גרניטה)
2. אני מסוגלת לחזור להיות נהגת שודים תוך יום אחד על הכביש בתל אביב (גם ככה זה סוג של תחביב שלי)
3. כיף להיות הילדה הכי פופולרית
4. הפלייליסט של גלגל״צ בשעות הצהריים הוא יותר טוב ממה שאני שומעת בשעות הצהריים שלי, שהם אמצע הלילה בישראל (כנראה ש״בוא נרקוד עד אור הבוקר״ של יהודית רביץ לא מתאים לשלוש בבוקר).
5. תל אביב השתפרה מאד בכל מה שקשור באופניים (לטובתנו, כן!)
6. תל אביב השתפרה מאד בכל מה שקשור לדוחות חניה (לרעתנו, כן??)
7. עדיף להכין את עצמך לשיא החום והלחות, כי אז אתה מסתובב ברחובות ואומר ״וואלה, לא כ״כ נורא פה!״
8. אפשר לקיים עשר פגישות שונות במהלך היום וזה עוד לפני שאוספים את הילדים מהקייטנה ומתחילים עם פגישות אחר הצהריים
9. לא אמצא בסן פרנסיסקו (שלא לדבר בסאניוויל) קערת יוגורט טרי + פירות טריים + גרנולה טריה כמו בתל אביב

 יאמממממ...


10. מגיע לי פרס ישראל לאנשי חינוך אם אני באמת הולכת לעבוד עם הגדול על כל החוברות-לכתה- א׳ שרכשתי
11. לא צריך שירותי גלישה לסלולרי. ברוב המקומות, בטח בתל אביב והמרכז, יש גלישה אלחוטית חינמית בכל מקום. ואם אין, תמיד אפשר לגנוב מהשכנים.
12. צריך לבקר שוב בחופי ישראל כדי לזכור כמה הם חסרים לנו ולמה החופים שיש לנו פה הם לא בדיוק אותו דבר (לישראלים ששואלים מדוע – החול בחופי קליפורניה דומה לחול בחופי אילת – עם אבנים קטנטנות אבל כואבות, ומי האוקיינוס הם לגמרי לא חמימים כמו מי הים התיכון)

 שקיעה בחוף גורדון

13. זה לא שחותכים אותי כל הזמן בכביש, פשוט הנהגים שלידי קולעים צמה. חותכים מימין, חותכים משמאל ואני באמצע. וחוזר חלילה.
14. ראיתם פעם דוס על גלגלים? יש דברים שרואים רק פה.
15. הדרך חזרה לסאניוויל אינה אורכת ״רק״ 16 שעות. היא אורכת שלושה ימים. האם עשינו מה שרצינו? פגשנו את מי שרצינו? קנינו את מה שחפצנו? 

16. באסה לחזור.

אין ספק שהיה טוב לבוא הביתה, למלא את המצברים בתמונות וחוויות "מהבית", כגון - 

פתק על הדלת עבור "איש הביצים" שמגיע פעם בשבוע

פמוטים, קערת כסף וצנצנת מלפפונים מוחמצים מחוץ לחלון

היה טוב לבקר, גם טוב לחזור. עד הקיץ הבא!

יום חמישי, 9 ביוני 2011

מעשה בחמישה ישראלים

אמא של רותי הודיעה בשמחה - ביוני הקרוב אנחנו על טיסה!
שמחו הילדים, שמחו החברים, גם אלו שיוצאים לטיול מקומי ולא טסים.

שמחה מרים, הודיעה למשפחה 
ומיד קיבלה רשימת קניות ארוכה.
קנתה מרים, בדקה ורכשה
והנה ראתה שאין מקום במזוודה!
אנא מרים, אל תצטערי, 
כך קורה לכל ישראלי.

נבהלה נחמה, הסתכלה במראה
והחליטה מיד על דיאטה מחמירה.
צריך להוריד, אין על מה לדבר,
לישראל אני מגיעה בנאדם אחר!
אל תחששי נחמה, זו רק תחושה רגעית 
וזה מה שעובר על כל ישראלית.

ראה רון כי אשתו נלחצת,
קונה ומחליפה וכל יום מתרוצצת.
דאג רון על כרטיס האשראי
דאג ואמר לאשתו "עד מתי?"
הבין רון כי הסערה תרגע בעת הנחיתה
וכי אין לדבר עם אשתו לפני הנסיעה.
אל תדאג, רוני רון - 
כך קורה לכל ישראלון.

שמחה הסבתא, רצה לארון
והעבירה את כל הסדינים לחדרון.
בקשה משכנה מזרון מתנפח
ניקתה את הבית, ממש כמו לפסח.
ואז קיבלה מייל מצער
שאומר שהנכדים ידורו בבית אחר.
אל תעלבי, סבתא יקרה,
זה מה שעובר על כל משפחה.

שמחו הילדים, ישבו ליד המחשב
וכתבו לחברים שהתאריך מתקרב.
חשבו הילדים מה יעשו
אצל מי יבלו, אצל מי ישנו.
ישבה אמא וערכה רשימה
כי כדאי לדעת מראש מי עושה מה.

הגיע יוני, הגיעה השעה
וכל המשפחה עלתה על הטיסה.
נפרדו החברים בעיניים דומעות
נראה אתכם עוד חודש, יא נבלות!

שלא תשכחו אותנו ואת מה שביקשנו
כי אנחנו המשפחה שלכם כאן,
זאת לא שכחנו.
הביטו החברים במטוס, בענן
נופפו וקראו "שלום, כחול לבן! שלום, כחול לבן!״


ולכל החברים שעולים על טיסות לישראל החל מהשבוע הבא -
תהנו מהזמן עם הסבא-סבתא, חברים ומשפחה,
תזהרו מהשמש ואל תשכחו את המזגן
ובאמצע אוגוסט נפגש כולנו כאן!