יום שני, 21 בנובמבר 2011

סן פרנסיסקו בתמונות

סן פרנסיסקו היא עיר יפה. יש בה חלקים עירוניים יותר, חלקים עניים יותר וחלקים סיניים יותר. אני לא עומדת להראות לכם את גשר הזהב ולא הולכת לשיר את השיר של אריק איינשטיין שהיה הרינגטון שלי במשך חצי שנה. היום אני רוצה לשתף אתכם בשלושה רגעים יפים, טיפוסיים לעיר -

לאורף הרציפים יש עשרות מוכרי פירות ים במצבי צבירה שונים - מרק, נזיד, בכריך, עם אורז, עם פסטה ועוד ועוד אפשרויות בלי סוף.
לטעמי, הדרך הכי טובה לטעום את מרק הסרטנים הסמיך (ביסק - Bisque) היא בתוך "קערת" לחם עבה, ממש כמו שמגישים ברוב המסעדות בצפון רמת הגולן. לא יודעת מי התחיל עם זה אבל אני מהמרת על העיר הערפילית.

מדי פעם הציפורים המקומיות מקבלות את הלחם שאיזשהו אורח לא סיים. נראה כמו קערת שתיה שמזמינה להקת ציפורים, רק הפעם עם ביסים.





בנסיעה לעיר יש מראות יפים ואני במיוחד אוהבת את התמונה הזו - לא מדובר בשלג, אלא בעננים ה'נשפכים' מעל ההרים המקיפים את העמק




כשהערפל מתפזר, לאט לאט מתגלים המבנים הגבוהים של העיר ואז מתחילה תחרות - למי יש יותר ארוך?




ועכשיו, מה אוכלים כשחוזרים הביתה?

עוגיות טחינה של בני סיידא

 קלות מאד להכנה, טעימות ומאד ישראליות.




(כמות לכ- 40 יחידות)

מה לקנות?
3 כוסות קמח
1 שקית  / 30 גרם / כף גדושה אבקת אפיה
1 כוס טחינה גולמית (לא מתובלת)
1 כוס סוכר
200 גרם חמאה רכה (בטמפרטורת החדר)
40 חצאי שקדים מולבנים / פקאנים, לקישוט


לחמם את התנור ל- 180 צלזיוס / 355 פרנהייט.  
לערבב בקערת המערבל את כל החומרים ביחד (איזה יופי, לא צריך לרחוץ 10 קערות שונות בשביל העוגיות הללו!), לערבב / ללוש עד לקבלת בצק אחיד.

לגלגל כדורים קטנים, לשטח את כל כדור קצת ולנעוץ פקאן / שקד.

לאפות כ- 15 דקות (אני הייתי צריכה לחכות 17 דקות, בפעם הבאה אגלגל כדורים קצת קטנים יותר), עד שהעוגיות מזהיבות ממש קצת. להוציא מהתנור, לתת להן להצטנן על התבנית כמה דקות ורק אז להעביר לרשת צינון. אם תרצו להעביר מהר מדי, העוגיות יתפוררו לכם בידיים.

זהו - לא קשה, לא לוקח הרבה זמן (אולי הגלגול בעצם) וטעים-טעים. אפילו קצת בריא!

יום ראשון, 13 בנובמבר 2011

ילדים זה...

  • למצוא בלון אדום לא מנופח בתוך המגף הימני
  • לחפש זוג נעליים במשך שבוע שלם ולמצוא אותו בתוך ארון המשחקים, לצד בובת ברבי, קפיץ עקום וטוש כחול
  • לקנות כל שבוע קופסא חדשה של פלסטרים עם הדמות "הלו קיטי"
  • כשגליל נייר הטואלט עולה למדף העליון ביותר שניתן להגיע אליו בישיבה, אחרת תסבלו מסתימה חוזרת כי הקטנה שוב רוקנה את הגליל לתוך האסלה וניסתה להוריד את המים
  • כשאתה לא שם לב שאתה שר עם הרדיו "אני שעון קטן, עם מחוגים-גים-גים לי שניים שזזים בזמן", ואתה לבד באוטו, בדרך לעבודה
  • לחשוש מרעידת אדמה קלה עד בינונית. לא בגלל הרעידה עצמה, אלא מהצעצועים שעלולים להתחיל לשיר ולצפצץ באמצע הלילה ולהפריח את נשמתך
וזה רק מהשבוע האחרון.  יש לכם תוספות? אשמח לשמוע!


ואם בילדים עסקינן -
עוגיות שיבולת שועל שאפשר לשים בתיק האוכל

(כמות של כ- 32 עוגיות)



מה לקנות?
3 כוסות שיבולת שועל
1/2 כוס אגוזים קצוצים / שוקולד קצוץ
1/2 כוס חמוציות מיובשות / צימוקים 
1/2 כוס משמשים מיובשים חתוכים לקוביות קטנות
1 כוס קמח חיטה מלאה
1 כפית מלח
1 ביצה גדולה
1 שקית סוכר וניל
1/4 כוס מים
1.5 כוס סוכר חום
150 גרם חמאה מומסת

מה בדיוק עושים עם זה?
 לטרוף חמאה וסוכר, סוכר וניל, הביצה ומים.
לנפות פנימה את הקמח והמלח (זוכרים? לא חובה מנפה מקצועי, אפשר גם עם מסננת ביתית רגילה). להוסיף את שיבולת השועל, האגוזים והחמוציות (או הדברים האחרים שבחרתם, לפי טעמכם האישי וטעמם של הילדים כמובן).
להניח כפית  מהתערובת על נייר אפיה (אפשר גם להשתמש בכף של כדורי גלידה, נוח יותר לאסוף את התערובת ולהוריד לנייר) ולהכניס לתנור שחומם מראש ל- 180 מעלות צלזיוס (350 פרנהייט) למשך 15 דקות, עד להזהבה קלה של הקצוות. שימו לב לא יותר מזה כי אחרת העוגיות מתקשות. כאן אני משאירה אותן רכות ושיבולת השועל לא קראנצ'ית יותר מדי.

מלא בטעם, בעיקר אם מוסיפים חמוציות מיובשות. אפשר אפילו לרמות ולאכול אותן לארוחת הבוקר. מה יש, הרי מדובר בשיבולת שועל - ארוחת בוקר בריאה!

יום שני, 7 בנובמבר 2011

לוחיות רישוי - הפעם מחברים

טוב, אז כנראה שעשיתי לעצמי שם של אובססיבית בנושא לוחיות הרישוי.

במהלך החודשים האחרונים קיבלתי כמה וכמה תמונות שחברים ובני משפחה צילמו. אני לא שואלת אותם אם הם צילמו במהלך הנסיעה או שמישהו שנסע ברכב לידם צילם, אני רק מקווה שהם לא עושים כמוני.
כמו שנאמר - Do as I say, don't do as I do.

נתחיל במכוניות שאתם לא רוצים לנסוע מאחוריהן או לעצבן את הנהג שלהן - 

זה שנושא נשק -  Bear Arms

זה שמגדיר עצמו כקצת משוגע  - Little Mad


זה שצריך שידחפו אותו כדי שיסע - Push GO


זה שמתכחש לעובדה שהוא נוהג בטויוטה סיינה, הרכב המשפחתי הכי נפוץ כאן ורוצה לחשוב שהוא נוהג בפולקסוואגן 
(למרות שאני לא מבינה מה כ"כ מושך בזה)

ועכשיו פינה קטנה לאוהבי הרכב שלהם - 


אוהבי המיני - Miniacs 
אוהבי החיפושית (Beetle) -
Bee Fun


וזו תמונה לזכר המיני הכחולה שברחה לפני שהספקתי לצלם - So Smurf



ופינה קטנה לאוהבי התחביב

גיקים של מחשבים - I am so PC


חובבי כדורגל - Soccer



מעריצי ליידי גאגא

ולסיום - מישהו שכנראה קרא עלי ולא רוצה לשתף אותי - 
No Info


המון תודות לחברים ששלחו לי תמונות (ל', מ', נ', ד' ושני ה-א'), אנא הזהרו בכבישים!