יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

מזיזים עניינים

השיחה הראשונה נשמעה ככה -
א':מתי את צריכה אותי?
אני: לא יודעת, אני לא בלחץ אז אולי ביום רביעי, חמישי...
א': טוב, אני פנויה לשירותך אז תקראי לי!
אני: תודה, תודה אבל בלי לחץ, באמת.

השיחה השניה נשמעה ככה -
ר': תקשיבי, אני באה בחמש וחצי לעזור לך לארוז.
אני: ממש לא צריך, תודה! נראה לי שאתחיל לארוז ביום שלישי אולי...
ר': כן, אוקיי. אני באה בחמש וחצי.
אני: למה, אל תרוצי, יש לי שבוע שלם לארוז!
ר': כן, אוקיי. אני באה בחמש וחצי.
אני: את חושבת שאני צריכה כבר להתחיל לארוז??
ר': אהא. חמש וחצי.

השיחה השלישית נשמעה ככה -
א': דיברתי עם ר', הזמנתי אותה לקפה והיא אומרת שהיא אצלך, עוזרת באריזה!
אני: אה, כן, היא התקשרה ולא השאירה לי ברירה, האמת.
א': אהא. אני בדרך.

כך התחיל מסע האריזה שלי לקראת המעבר לבית החדש.
שתי חברות טובות הגיעו ביום שבת אחר הצהריים וארזו לי את המקלחת, האמבטיה, חדר המשחקים וחצי מטבח. 
הן היו אורזות לי גם את המיטה והכרית אם לא הייתי מחזיקה אותם חזק.


ומה אני מכינה כפינוק למי שמגיע לעזור לי לפרוק את הכל בבית החדש?

בראוניז אגוזים ושוקולד לבן של מיקי שמו


כן, אותו מיקי שמו מהשבוע שעבר, רק ספר אחר. ותאמינו לי שזה לגמרי במקרה!

מה לקנות?
(מתאים לתבנית בגודל 25X35 ס"מ / פיירקס מלבנית קטנה)
400 גרם חמאה רכה
400 גרם (2 כוסות) סוכר
3 ביצים גדולות
1 כפית תמצית וניל
210 גרם (1.5 כוסות) קמח
2 כוסות אגוזי מלך קלויים וקצוצים גס
50 גרם שוקולד צ'יפס מריר / קוביות חתוכות קטן
100 גרם שוקולד צ'יפס לבן / קוביות חתוכות קטן
5 גרם (1.5 שקית) אבקת אפיה
קורט מלח

נתחיל בשאלה החשובה - איך קולים אגוזים?
מחממים תנור ל- 180 מעלות (355 פרנהייט), מפזרים את האגוזים על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומחממים למשך 8-10 דקות, עד שיש ריח של אגוזים קלויים בבית ורואים שהם השחימו קלות. פעם-פעמיים שחקו עם האגוזים על התבנית, תזיזו אותן. שימו לב אליהם - הם נשפרים בקלות ואז הטעם ממש לא חביב.

אוקיי, קלינו. ועכשיו מה?

תשאירו את התנור מחומם ל- 180 מעלות צלזיוס, 355 פרנהייט.
מקציפים חמאה וסוכר במיקסר עם וו הגיטרה, במשך כמעט עשר דקות במהירות בינונית, עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה (נראה קצת כמו מוס, רק עשוי מחמאה).
מוסיפים ביצה אחת אחרי השניה, עד להטמעה. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את שאר החומרים חוץ מהאגוזים והשוקולד. רק אחרי שהכל מעורבב תוסיפו אותם ותערבבו ביד, לא במיקסר - יותר עדין, לא יגרום לשבירת האגוזים והשוקולד.
יוצקים את התערובת לתבנית משומנת  ומכניסים לתנור למשך 25-35 דקות עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא יבש אם פירורים לחים.
לצנן את העוגה היטב, לחתוך לקוביות ולשמור בכלי אטום בחוץ למקרר עד לשבוע.

רגע, יש בעיה - כבר ארזנו את כל חומרי האפיה! ידעתי שהן היו יעילות מדי...

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

זה הדברים הקטנים

אני לא עומדת לפתוח פה דיון על איפה טוב לחיות, מה טוב לי, לילדיי, לעם ישראל ולדת היהודית. אני חושבת שב - YNET היו מספיק דיונים בשבועיים האחרונים (אם אתם מתעקשים, אז ניתן לקרוא פה, פה, פה ופה)

בחרתי הפעם לספר על הדברים הקטנים מהם אנו נהנים, לפחות כרגע -

 
למשל, כשבחנויות מוכרים באוגוסט, צד לצד, חולצות שרוול קצר וחליפות סקי



נכון שאנחנו כישראלים, קצת "יורדים" על האמריקאים שמתלהבים מכל דבר וקצת יוצאים מדעתם מדי פעם ע"מ לחגוג כל דבר שעולה בדעתם. אבל מוצא חן בעיני שאני יכולה לציין כל עונה, כל מאורע וכל חג שאבחר באקססוריז - כלי אוכל, פריטי לבוש, קישוטים לחצר או לבית וכן הלאה.

 נכון שבקליפורניה לא ממש יורד שלג, אבל אווירת החורף כבר בהחלט כאן 
(ארוחת ערב ישראלית על צלחת איש שלג אמריקני למהדרין - הקטנה בהחלט מרוצה)

ולאיזון - הנה המקבילה היהודית / תפוצתית - 
 אז נכון שכתוב באנגלית ויש קצת יותר מדי מגני-דוד, אבל מתי בפעם האחרונה ראיתם משטח אוכל (פלייסמט) בנושא חג בישראל? 
הילדים הגיבו בהתלהבות והחלו לשיר שירי חנוכה בארוחת הערב.

כבר כתבתי על הטוב והרע של החיים בגולה, לא אחזור עליהם. אני בהחלט מאמינה שלכל אחד יש הזכות לבחור מה טוב לו ולמשפחתו באותו רגע בחיים וכל עוד זה לא בא על חשבון אדם אחר - תפאדלו!

נחזור לשידורים הרגילים - 

חנוכה הגיע!!
תמיד אהבתי את החג. החנוכיה הדולקת בפנים, הוילונות המוסטים בגלל הגשם הסוער בחוץ (לפחות כך היה כשהייתי ילדה...), טעם הלביבות החמימות וריח הסופגניות המתוקות. מבחינתי זהו חג משפחתי מאד, חמים ואינטימי כמעט.

אבל אנחנו כבר לא בישראל, בחוץ אין גשם סוער (לא פה ולא שם) והמשפחה קצת התפזרה. אז מה שנשאר זה לגרום לחג להיות חמים, נעים וטעים.

דרך אגב, הילדים שלי יכולים לשכוח מהגרסא האמריקאית של חג החנוכה. אלה, עם החשיבה הקפיטליסטית שלהם, הפכו את חג החנוכיות, הלביבות והסופגניות - לשמונה ימים של מתנות. אני נשארת עם ה"מתכון" המקורי של החג, כשהשינויים היחידים שאני מסכימה לעשות הם מתכוני הלביבות והסופגניות. הנה אחד מהם.

לביבות תפוחי עץ וקינמון של מיקי שמו 
(מתוך "שבתות וחגים", ספר חדש ומומלץ!)



מה לקנות (ל - 30 לביבות)?
2 ביצים גדולות
100 גרם (1/2 כוס) סוכר חום בהיר
150 גרם (גביע קטן) שמנת חמוצה
210 גרם (1/2 1 כוסות) קמח תופח
1 כפית תמצית וניל
1/4 כפית קינמון
קמצוץ גרירת אגוז מוסקט (המתכון המקורי מציין 1/4 פול טונקה אבל לכו חפשו אותו בקליפורניה)
2 תפוחי עץ מסוג גרני סמיט בגודל בינוני, מגוררים גס וסחוטים היטב
2 כפות צימוקים בהירים 

לטיגון - שמן קנולה / חמניות
להגשה - סירופ מייפל / דבש

ועכשיו מה?
טורפים את הביצים והסוכר בקערה. מוסיפים שמנת חמוצה, קמח, תמצית וניל, קינמון ומוסקט ומערבבים היטב.
מוסיפים את תפוחי העץ והצימוקים - לערבב היטב.
מחממים מחבת גדולה על להבה בינונית עם שמן בגובה 1/2 ס"מ. יוצקים לתוך המחבת כף גדושה מהבלילה ומטגנים כ- 3 דקות מכל צד, עד להזהבה. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
זהו - ניתן להגיש עם זילוף סירופ מייפל או דבש או כך סתם.


חג אורים חורפי ושמח לכולנו!