מעשה בחמישה ישראלים

אמא של רותי הודיעה בשמחה - ביוני הקרוב אנחנו על טיסה!

שמחו הילדים, שמחו החברים, גם אלו שיוצאים לטיול מקומי ולא טסים.

שמחה מרים, הודיעה למשפחה 

ומיד קיבלה רשימת קניות ארוכה.

קנתה מרים, בדקה ורכשה

והנה ראתה שאין מקום במזוודה!

אנא מרים, אל תצטערי, 

כך קורה לכל ישראלי.

נבהלה נחמה, הסתכלה במראה

והחליטה מיד על דיאטה מחמירה.

צריך להוריד, אין על מה לדבר,

לישראל אני מגיעה בנאדם אחר!

אל תחששי נחמה, זו רק תחושה רגעית 

וזה מה שעובר על כל ישראלית.

ראה רון כי אשתו נלחצת,

קונה ומחליפה וכל יום מתרוצצת.

דאג רון על כרטיס האשראי

דאג ואמר לאשתו "עד מתי?"

הבין רון כי הסערה תרגע בעת הנחיתה

וכי אין לדבר עם אשתו לפני הנסיעה.

אל תדאג, רוני רון - 

כך קורה לכל ישראלון.

שמחה הסבתא, רצה לארון

והעבירה את כל הסדינים לחדרון.

בקשה משכנה מזרון מתנפח

ניקתה את הבית, ממש כמו לפסח.

ואז קיבלה מייל מצער

שאומר שהנכדים ידורו בבית אחר.

אל תעלבי, סבתא יקרה,

זה מה שעובר על כל משפחה.

שמחו הילדים, ישבו ליד המחשב

וכתבו לחברים שהתאריך מתקרב.

חשבו הילדים מה יעשו

אצל מי יבלו, אצל מי ישנו.

ישבה אמא וערכה רשימה

כי כדאי לדעת מראש מי עושה מה.

הגיע יוני, הגיעה השעה

וכל המשפחה עלתה על הטיסה.

נפרדו החברים בעיניים דומעות

נראה אתכם עוד חודש, יא נבלות!

שלא תשכחו אותנו ואת מה שביקשנו

כי אנחנו המשפחה שלכם כאן,

זאת לא שכחנו.

הביטו החברים במטוס, בענן

נופפו וקראו "שלום, כחול לבן! שלום, כחול לבן!״

ולכל החברים שעולים על טיסות לישראל החל מהשבוע הבא -

תהנו מהזמן עם הסבא-סבתא, חברים ומשפחה,

תזהרו מהשמש ואל תשכחו את המזגן

ובאמצע אוגוסט נפגש כולנו כאן!