יום ראשון, 10 בפברואר 2013

כשהפיה מפספסת

אסור לזלזל ביכולת הילדים שלנו להאמין בפיות וקסמים, ולא משנה כמה הם גדולים, בוגרים או רציניים.
השבוע פיית השיניים פספסה בגדול והבכור, בשניה שהבין שהגיע הבוקר, שלח את ידו אל מתחת לכרית, שלף משם את קופסת השיניים המיוחדת (שקיבל מסבתא בישראל), פתח אותה ונחרד לגלות שהפיה לא ביקרה אותו בלילה ולא השאירה עבורו דולר.
אני מסתכלת, רואה את הפנים של הילד שלי מתעוותות ואת הדמעות הזולגות וכל מה שעובר לי בראש זה "שיט שיט שיט שיט שיט!" (סליחה על השפה אבל מעולם לא אמרתי שהבלוג מתאים לילדים קטנים!).
עכשיו - כן, אני יודעת שזהו מנהג מאד "אמריקני" וקפיטליסטי. נכון, אני מסכימה. אבל מה לעשות כשהילד גר כאן, כל חבריו מתעסקים בנושא הזה בשלוש השנים הראשונות לבית הספר (לפחות) ויש לו ציפיות?
למזלי שמרתי בצד עבורו שני ספרים שרכשתי עבורו לפני חודשיים, לכל למקרה שתמיד מגיע. כשהוא הגיע למיטתנו, כולו אדום מבכי ומשינה, כיסיתי אותו טוב בשמיכה ורצתי למגירה. שלפתי את הספר, הנחתי אותו מתחת לכרית שלו ואז אמרתי לו לבדוק שוב, אולי בגלל החושך הוא לא ראה את מה שהפיה השאירה לו.
עברו כמה דקות והילד לא חוזר.
נכנסתי לחדר וראיתי אותו כבר שקוע בספר החדש. "רואה?" אמרתי לו "כנראה שהפיה לא יכלה לשים את הספר מתחת לכרית בזמן שישנת, אז היא חיכתה שתקום!"
וזה עבד. אמנם הוא יודע שאין כזה דבר "פיית השיניים" ונכון שהוא יודע שאני הנחתי את המתנה מתחת לכרית, אבל עדיין היה זיק של נאיביות בעיניים והעיקר - שמחה על שקיבל מתנה לכבוד האירוע החשוב של נפילת השן.
לבית הספר הוא כבר הלך עם הספר ביד וחיוך על פניו. וזה, בסופו של דבר, מה שחשוב.

 יומיים לאחר מכן נפלה שן נוספת ותאמינו לי שהפיה הפעם הגיעה בזמן!

יודעים איך זה, כשמגיעים למכולת ונתקלים במשהו חדש שמצית בכם את החשק להכין עוגיות רק בשביל זה? זה מה שקרה לי השבוע כשנתקלתי לראשונה בשקית של נתיחי קינמון של הרשי'ז. והרי התוצאה -
עוגיות קקאו ונתיחי קינמון


מה להכין לפני?

2 1/4 כוסות קמח
1/2 כוס קקאו
1 כפית סודה לשתיה
1/2 כפית מלח
3/4 כפית קינמון טחון
1 כוס חמאה (240 גרם) בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר חום דמררה
3/4 כוס סוכר
1 כפית תמצית וניל
2 ביצים
2 כוסות נתיחי קינמון (ניתן להחליף בנתיחי שוקולד מריר או לבן)

ועכשיו מה?
1. לחמם את התנור לחום של 375 פרנהייט, 190 צלזיוס לפחות לעשר דקות.
2. באמצעות וו הגיטרה, לערבל את החמאה, הסוכר והסוכר החום עד לקבלת תערובת אחידה ואוורירית. להוסיף אחת-אחת את הביצים ואת תמצית הוניל עד להטמעה.
3. בקערה נפרדת, לאחד את הקמח, הקקאו, הסודה לשתיה, המלח והקינמון. להוסיף לאט-לאט את תערובת הקמח לבלילה עד לאיחוד נאה.
4. להוסיף את נתיחי הקינמון (או משהו אחר שאתם רוצים ע"מ להחליף את הקינמון). שימו לב - התחילו בכוס אחת של נתיחים ותראו אם זה מספיק לכם או שאתם רוצים להוסיף - זה עניין של טעם.
5. באמצעות כפית (אני השתמשתי בכף גלידה), צרו עוגיות על נייר אפיה והכניסו לתנור ל כ-10 דקות.

צננו היטב את העוגיות ו- יאמ!

הערה - בתמונה רואים נתיחים שלמים יפים על העוגיות. את זה השגתי על ידי הנחת נתיחים בודדים על תלולית העוגיה שנחה על תבנית האפיה, שניה לפני שהכנסתי לתנור. אל תוותרו על זה - מראה העוגיה שווה לחצי מהטעם שלה!

יום ראשון, 3 בפברואר 2013

לכל דבר יש פעם ראשונה

ברגעים אלו אנחנו עושים משהו שלא חשבנו שנעשה. חברים מגיעים ואנחנו מתכוננים לשבת מול הטלביזיה כדי לראות את הסופרבול. 
כן כן, אותו ספורט אלים וללא חוקים ברורים (לי, לפחות) והמעודדות שהדבר היחיד שהן מעודדות אצלי זו הידיעה שיש למגדר שלי עוד דרך ארוכה.
מעולם לא התעניינו במשחק ובטח שלא ארגנו לעצמו יום מיוחד כדי לראות אותו. אם כבר אז תמיד אמרנו שכדאי לנצל את המכירות של הטלביזיות הגדולות לקראת המשחק, הסיילים המיוחדים ומחירי הטלביזיות שהרבה אנשים מחזירים לחנויות השונות למחרת המשחק.




לא חשבתי שככה אחליף את ערבי חמישי, כשהיינו צופים במשחק של מכבי ת"א עם קערת גרגרי חומוס מפולפלים במשחק הו-כה-אמריקאי ובנקניקיה בלחמניה. אבל הנה אנחנו, או יותר נכון - הנה טובי בחורינו, יושבים מול המסך עם בניהם (גיל שבע ומעלה, מתחת לזה הם לא כ"כ מתעניינים), שחוזרים על קריאות אבא שלהם כי הם לא מבינים כלום אבל רוצים להיות חלק מהחגיגה. איפה הנשים? בבית עם הילדים, כמובן. ותאמינו לי שרובן לא מפצחות גרעינים מול המסך כרגע.

אבל ככה זה, כשקבוצת הפוטבול של סן-פרנסיסקו מתחרה על הגביע. אנחנו גרים באזור ואת צבעי האדום-וזהב של מדי הקבוצה רואים בכל מקום כבר חודש, ובמקום "חג שמח" אתה שומע בכל סיום של משפט "Go 'Niners". אז אם אי אפשר להתעלם, נצטרף לחגיגות!

ממתק באונטי - שוקולד וקוקוס

אם מדברים על טעם ילדות, זה בהחלט אחד מהגדולים שלי. כילדה ישראלית שגדלה בשנים של החרם הערבי (מישהו זוכר??) תמיד ביקשתי ממי שנסע לחו"ל, שיביא לי באונטי. טעם השוקולד הנמס בפה והקוקוס הנימוח על הלשון, בעיקר אחרי הוצאה מהמקרר (זו שריטה עמוקה שקיבלתי בירושה הישר מאמא שלי. אני אוהבת ממתקי שוקולד בעיקר כשהם מגיעים אלי אחרי מנוחה במקרר, ורוגעלך הם הכי טעימים כשאוכלים אותם ישר מהמקפיא). 
מה לקנות?
3 כוסות קוקוס טחון ממותק
2/3 כוס חלב מרוכז ממותק
1/2 כוס אבקת סוכר
340 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות קטנות / שוקולד צ'יפס

ועכשיו מה?
לערבב את הקוקוס, חלב ממותק ואבקת סוכר בקערה גדולה. התערובת צריכה להיות דביקה ואחידה.
ליצור מהתערובת כדורים / מלבנים או כל צורה אחרת שאתם רוצים ונוחה להכניס לפה בביס :) ולהכניס למקרר לשעה לפחות, כדי שהתערובת תתמצק ותהיה נוחה לעבודה.

כך נראית תערובת הקוקוס לפני ההטבעה בשוקולד

כשהתערובת התקררה והתמצקה, הוציאו אותה מהמקרר והמיסו את השוקולד בבאן-מארי, עד שהשוקולד ימס כולו ויבריק.
 הטביעו כל  אחד מהממתקי קוקוס בשוקולד - הרימו כל אחד מהם בעזרת מזלג (לא לתקוע את המזלג בממתק, הניחו כל ממתק על המזלג והטביעו בשוקולד. הניחו אותם על נייר אפיה עד שהשוקולד יתקשה והכניסו למקרר לפחות לחצי שעה עד להתקשות.

שומעים את הקראנץ'??

בפעם הבאה אכין את הממתק ממש באותו יום של ההגשה כי מאד (מ-א-ד) קשה להמנע מלתת ביס בממתקים האלה כשרואים אותם.
עוד משהו - בפעם הבאה גם אטמפרר את השוקולד כדי שלא ימס במגע. איך עושים טמפרינג / טימפרור? ככה.

אז תהנו מטעמי הילדות ו - Go 'Niners!!

יום ראשון, 27 בינואר 2013

ט"ו בשבט הגיע - חג לחילונים


מעולם לא חגגנו חגים "חילוניים" כמו שאנו חוגגים אותם כאן.

היום למשל, ארגנו חברי ה-  Israeli Cultural Connection) ICC, החבר'ה שמארגנים פעילויות לישראלים כמו הרצאות, הצגות, ערבים מיוחדים ופעילויות מיוחדות לחגים) אירוע נטיעות בפארק השכונתי. 
הם דיברו עם העירייה ששמחה לשמוע על התנדבות העם היהודי והעניקה עשרות פקעות של נרקיסים, מעדרים ומתנדבים שהסבירו מה לעשות. 
שולחנות הפיקניק היו מלאים במיטב הפירות היבשים למיניהם, מתנדבים הפעילו את הילדים בפעלויות כגון יצירת דמויות מתפוזים (קחו תפוז / קלמנטינה, תקעו קיסמים וחברו להם ענבים לרגליים וצימוקים או אוכמניות לידיים או עיניים וכו' כראות עיניכם הטובות ביצירה), מחזור גלילי נייר טואלט לרובוטים / דמויות וכו' בעזרת צבעים, צמר גפן ומדבקות, שולחן של יצירת שקדיה (ציור הענפים עם צבעי ידיים והדבקת פופקורן לפרחים) ועוד ועוד.

ברקע ניגנו שירים של ט"ו בשבט שהילדים היו מאושרים לשמוע וההורים זמזמו והשמחה היתה רבה.


בישראל היינו משאירים את העבודה לגננת או למורה והיינו חוגגים את ט"ו בשבט בעיקר סביב שולחן ארוחת הערב. את הנטיעות, כתל-אביבים עירוניים אמיתים, השארנו לאחרים.

אבל כאן זה איכשהו אחרת. הנרקיסים יצמחו לאיטם ונוכל להנות מהם גם בשנים הקרובות. לא רק אנחנו, גם הנוצרים, המוסלמים, הבודהיסטים וכל אנשי הדתות והשפות השונות הגרים באזור.העובדה שזהו חג ישראלי הביאה רבים מאיתנו לפארק בבוקר יום ראשון קר (אבל יפה, למזלנו) כדי לתת לילדים עוד חוויה ישראלית, "כמו בבית".
 
אני יודעת שאם היינו משקיעים קצת, היינו יכולים לעשות את כל אלו גם בישראל. אז הנה, אנו עושים את זה כאן ומלמדים את הילדים ערכים של הגנה על הסביבה, תרומה לקהילה העירונית וחוויה קהילתית ישראלית.

אגב, בקהילה כאן אנחנו מקיימים אירועים דומים מאד למה שבית דני בתל-אביב עושה כבר שנים. אירועים שמחברים בין הזהות היהודית/ישראלית לחילונים הגמורים. אז בין זה לבין האומנים השונים כמו עידן רייכל שהגיע לפני חצי שנה, אני מרגישה בבית. 

יחסית.



השלכת הצבעונית המקסימה. 
נכון שזו תמונה מלפני חודשיים ורוב העצים ערומים כיום אבל תודו שהטבע משגע! 

זהו אחד המתכונים האהובים עלי. קצת צורך זמן (או ביידישאית - פצ'קראי) אבל שווה כי התוצאה מרשימה והכיף (כמובן) גדול.

עוגיות פיצוץ שוקולד ואייריש קרים
מתוך "סודות מתוקים" / קרין גורן


מה לקנות? (לכמות של כ- 50 עוגיות)

3 ביצים, בטמפרטורת החדר
1/2 כוס סוכר (100 גרם)
350 גרם שוקולד מריר
50 גרם חמאה
3 כפות אייריש קרים (45 מ"ל)
1 כפית אבקת נס קפה 
3/4 כוס גדושה קמח (120 גרם)
1 כפית אבקת אפיה
1 כוס שקדים טחונים (100 גרם)  

לציפוי:
סוכר (כמות של כוס בערך)
אבקת סוכר (כמות של כוס וחצי בערך)

ועכשיו מה?
- להקציף ביצים וסוכר במשך 5 דקות במהירות גבוהה, עד לקבלת תערובת סמיכה ובהירה.
בינתיים - להמיס יחד את השוקולד והחמאה על בן-מארי (עדיין לא מכירים את המונח? קראו כאן הסבר מפורט)
- מקפלים את תערובת הביצים לתוך תערובת השוקולד  המומס. 
- מערבבים בקערית קטנה אייריש קרים וקפה ומוסיפים לתערובת השוקולד.
- מערבבים בקערה נפרדת את הקמח, אבקת האפיה והשקדים הטחונים ביחד ומוסיפים לתערובת השוקולד עד לקבלת בלילה אחידה. מתקבלת בלילה דלילה יחסית וזה בסדר.
- מכסים את הקערה בניילון נצמד ומעבירים למקרר לארבע שעות (או למקפיא לחצי שעה), עד שהתערובת מתקשה.
- מחממים תנור ל- 190 מעלות צלזיוס, 375 פרנהייט לעשר דקות לפחות לפני שמכניסים את התבנית.
בעזרת כפית מגלגלים את התערובת לכדורים בקוטר 3-4 ס"מ.
- מכינים קערה עם סוכר וקערה עם אבקת סוכר. מגלגלים כל כדור בסוכר ואז באבקת סוכר. מניחים באופן מרווח על תבנית מרופדת בנייר אפיה. מומלץ לגלגל את הכדורים שוב באבקת הסוכר לפני שמכניסים את התבנית לתנור כי החלק שגלגלתם קודם ספג את האבקה.
- אופים את העוגיות במשך 8 דקות בלבד (!). העוגיות ישתטחו קצת ויווצרו סדקים עמוקים אבל יהיו עדיין רכות מאד למגע. לא לדאוג, במהלך הצינון הן מתקשות.
מצננים לחלוטין ושומרים בכלי אטום בשכבה אחת (כי אם תניחו עוגיה-על-עוגיה, אבקת הסוכר תספג והן לא יהיו יפות כמו שהן יוצאות מהתנור), בטמפרטורת החדר.
  
מכיוון שבט"ו בשבט עוסק הפוסט הנוכחי, מצופה ממני לשתף במתכון מתאים.
לא התעסקתי עם זה יותר מדי השנה אבל את סלט הפירות הנהדר הכנתי גם הכנתי.

ט"ו בשבט שמח וטעים! 

יום שני, 5 בנובמבר 2012

לחתוך, לרוקן ולקשט

הפעם החלטנו ללכת על זה ולנסות ליצור Jack o' Lantern, או דלעת אומנותית. מדובר במנהג ששייך לחג ליל כל הקדושים (Halloween) ויוצר דמויות חביבות, יפות ואחרי כמה ימים - מאד מסריחות.

בגן של הקטנה הזמינו אותנו לסדנה מיוחדת אבל רק המחשבה על התעסקות עם הפיכסה שבתוך הדלעת + התעסקות עם קטנה + התעסקות עם אחיה הגדול = הימנעות מוחלטת.



 נזכרתי שיש לי חברה שאוהבת את כל ענייני היצירה עם הילדים והיא בטח תשמח לשתף איתי פעולה.

 אז הגענו ביום שבת בבוקר, שלוש משפחות ועוד משפחה שהצטרפה אלינו במהלך הפעילות בפארק. הבאנו כלים מתאימים, דלעות בכל מיני גדלים, צבעים, מדבקות ומכחולים.

 את כל הבלגאן השארנו על מפה חד פעמית שהושלכה לפח בסיום החגיגה. תוצאה אחת אפשר לראות בתמונה כאן -

 


  זהו התוצר של הקטנה - דלעת קיטי עם עיניים. לא יודעת מה אתכם, אבל אותי זה מפחיד!








וזהו התוצר הסופי של הדלעת המשפחתית. די מוצלח, לפעם הראשונה, לא?







כמובן שלא ניתן להגיע לפיקניק כזה ללא ציוד הולם. את המתכון הזה קיבלתי מדלית, שקיבלה מדונה, שקיבלה ממישהי אחרת. המתכון קל להכנה ואינו מצריך חומרים יוצאי דופן בעונה הזו, אבל אם אתם קוראים אותו בישראל אז לצערי תצטרכו לעבוד קצת יותר כי קשה למצוא פחית שימורים של מחית דלעת. לכן בפעם הבאה שאתם אצל הירקן, קנו ממנו חצי דלעת, חממו אותה בתנור עד שתתרכך ואז תוכלו לגרד את הדלעת ולמעוך אותה עד לקבלת מחית. 

נהדר לתינוקות, מצוין למאפים!

מאפינז דלעת ונתיחי שוקולד



לכמות של כ- 24 מאפינז (או 12 מאפינז ו- 24 מיני מאפינז)
3 כוסות קמח
2 כפיות אבקת אפיה
2 כפיות סודה לשתיה
2 כפיות קינמון טחון
1/2 כפית מלח
4 ביצים
2 כוסות סוכר
פחית של מחית דלעת (12 oz) או 340 גרם דלעת שחוממה בתנור, התרככה ונמעכה למחית
1 כוס שמן
2 כוסות נתיחי שוקולד מריר

לחמם את התנור ל- 350 פרנהייט / 180 צלזיוס.
לערבב את הקמח עם אבקת האפיה, הסודה לשתיה, הקינמון והמלח, להניח בקערה בצד.
להקציף את הביצים והסוכר בעזרת מתקן הבלון במערבל.
להוסיף את הדלעת והשמן ולערבב היטב, הפעם עם מתקן הגיטרה.
להוסיף את תערובת הקמח בשלושה חלקים, לשים לב שכל התערובת מאוחדת היטב.
להוסיף את נתיחי השוקולד לערבב היטב.

להעזר בכף גלידה כדי להניח את הבלילה במנז'טים המונחים בתבנית המאפינז ולהכניס לתנור ל- 20 - 25 דקות. הזהרו לא לייבש את המאפינז יותר מדי, אנחנו רוצים שהם יהיו רכים במרכז.
הוציאו את המאפינז ותנו להם להצטנן.

ועוד דבר קטן - 
ידעתם שכשמוסיפים מים לעמילן תירס (corn starch), מקבלים את זה - 



בשביל זה צריך חברה כימאית, מסתבר.

יום שבת, 1 בספטמבר 2012

שבר בסן פרנסיסקו

לפני חודש וחצי שברתי עצם בכף הרגל.
אין לי סיפור מאאאאאגניב של תאונת סקי, קפיצת באנג'י לא טובה או משהו כזה. סתם ירדתי מדרגה, עיקמתי את הרגל חזק והעצם נשברה. מסתבר שזה דווקא די נפוץ. ומאד כואב.
אז עכשיו אני מגובסת ובהפסקה קלה מאפייה.

למען הדורות הבאים ולמען מי מכם שמתכנן לשבור רגל, להלן החוויות מהימים הראשונים -

יום מס׳ 1 -  אני בדיכאון. 
כואבות לי הכתפיים מהקביים! איך אני יכולה להעביר לעצמי שתיה ואוכל כשאני עם שתי ידיים על הקביים?? אכלתי פיתה עם גבינה צהובה בבוקר ושתי עוגיות עם חברה שבאה לבקר. לא אוכלת שום דבר אחר במהלך היום. טוב שיש מרתון מקגייוור בטלביזיה.

יום מס׳ 2 - באינטרנט מוצאים הכל. 
האתר mybrokenleg.com נתן לי המון טיפים והחיים שודרגו בהתאם. המפרנס התקין עמדת הטענה לאייפד, לפטופ וטלפון מאחורי הספה עליה אני ממוקמת עם הרגל למעלה. יש לי שקית בד של טארגט כדי להעביר דברים ממקום למקום. הבכור הביא לי את הכסא מחדר העבודה ואני מתגלגלת בין הספה למטבח וככה מעבירה לעצמי אוכל ושתיה. מרתון ״באפי ציידת הערפדים״. טלפונים מחברות שמציעות עזרה, אני מחליטה שהגיע הזמן בחיי שגם אקבל. אחרי כמעט נפילה על הרגל הלא נכונה במהלך סיבוב בבית עם הכסא, מחליטה להתרגל לקביים.

יום מס׳ 3 - יום הגבס הצבעוני.
במרכז הרפואי נתקלנו בבחירה קשה. גבס וורוד? ירוק? אולי צהוב? לקחנו סגול. חזרה בבית - אם אני רוצה לאכול משהו זה אומר להתעסק עם הקביים ואני כבר מוותרת. גם ככה התיאבון ממש לא גדול, אכלתי קורנפלקס בבוקר, צ׳יפס בצהריים וכלום בערב. לא חטיפים, לא ממתקים. לא רוצה להתעסק עם הקביים אם לא ממש חייבים - אני עוד ארד במשקל ככה, דווקא לא רע!

יום מס' 4 - יום העצמאות.
אני לבדי, נוסעת לבית הספר שלי כדי לארגן את הכיתה. שש שעות רצופות של גזירת כרטיסי הברקה מנויילנים, אמפתיה מהצוות והערכה לגבס הסגול. חוזרת הביתה, מועדת לאחור ודורכת על הרגל המגובסת - לא רעיון טוב. המפרנס מביא ארוחת ערב מהפלאפליה החדשה שנפתחה היום - אני מאושרת!

יום מס׳ 5 - ביפ ביפ!
בבוקר נסעתי לחנות לציוד רפואי ושכרתי את סקוטר (קורקינט) מיוחד שמותאם למי שצריך להתנייד על רגל אחת ולהרים את הרגל השניה. עכשיו אני super scooter girl!! אני עושה וווווששששש ועוברת את כולם, חסר לי רק פעמון ומנוע שירעיש לכולם בלילה. הילדים רוצים סיבוב, צריך להזהר שלא יקחו ואני אמצא את עצמי מחפשת את הסקוטר שנמצא בחדר השני.

הסקוטר אפשר לי לחזור לחיים כמעט רגילים. הוספנו לכידון שלו סלסלה של אופניים וכך אני יכולה לקחת איתי דברים ממקום למקום. אחרי חודש וחצי של הסתגלות למצב החדש, אזרתי אומץ והכנתי קינוח לארוחת הצהריים החודשית של צוות ההוראה של כיתה א'. חשבתי על רעיון חדש לכוסיות האלה, והרי התוצאה -


כוסיות עוגיית בננה במילוי קרם נוטלה וקפה


לבצק 
2 מקלות חמאה (126 גרם), בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר לבן
1/3 כוס דחוסה של סוכר חום
2 ביצים
1 כף תמצית וניל
3 כוסות קמח רגיל
1 כפית סודה לשתיה
1 כפית מלח
מחית בננה / תותים או כל פרי אחר

למילוי 
1/3 כוס ממרח נוטלה
1 כוס אבקת סוכר
1 מקל חמאה (113 גרם) , בטמפרטורת החדר
1/2 כוס נספרסו / אייריש קרים / פרנג׳ליקו וכו׳

עכשיו מה?
לחמם את התנור ל - 150 מעלות צלזיוס, 350 פרנהייט.
לערבל את החמאה ושני סוגי הסוכר עד שתתקבל תערובת תפוחה ואוורירית, כשלוש דקות בערך.
להוסיף את הביצים ותמצית הוניל ולערבב עד להטמעה מלאה.
להוסיף את המרכיבים היבשים (הקמח, סודה לשתיה והמלח) לאט לאט ולערבב היטב.
להוסיף את הפרי המעוך (אני אוהבת בננה) ולערבב.

להניח את הבצק שהתקבל במקרר לפחות לשעה (או במקפיא לרבע שעה אם ממהרים) על מנת שהוא יתקשה מעט ויהיה יותר נוח לעבודה. לקחת כפית, להוציא כל פעם כמות שתספיק לכדור בגודל 1.5 - 2 אינץ׳.
להניח את הכדורים בתבנית מיני-מאפינז משומנת היטב ולהכניס לתנור ל - 10 דקות, או עד שהבצק מזהיב טיפה.
להוציא את התבנית מהתנור ולדחוף את החלק המרכזי עד לקבלת כוסית קטנה, אני נעזרת בקצה של כף עץ.
לתת לכוסיות חמש דקות לצינון קל ואז להוציא אותן מהתבנית בעדינות לצינון מלא.

הכנת המילוי -
בקערת המערבל שרחצנו וניקינו היטב, לערבל את החמאה הרכה, הקפה או ליקר, אבקת הסוכר והנוטלה. 
להניח כמות של כפית בערך (אני נעזרת בשקית זילוף, יותר קל ככה לשלוט בממרח הנזיל) בתוך כל כוסית.

לשמור במקרר אבל להוציא כשעתיים לפני ההגשה על מנת לתת לחמאה להתרכך - כך מקבלים ביס של עוגיה נימוחה עם מילוי רך.

ניתן להניח פרוסה של הפרי שבחרתם להוסיף לבלילה, בתור קישוט. אפשר לשים גם קוקוס (כמו שרואים בתמונה), כדור קטן של שוקולד מריר או כדור של וניל (ניתן לרכישה בסופרמרקט או בחנויות האפיה).

התגובה של צוות המורות, לאחר הביס הראשון - oooooooooh myyyyyyy gooooooodddddddd

אני חושבת שהיה להם טעים.

יום שלישי, 17 ביולי 2012

צריך קצת להתאמץ

לפעמים אני נדהמת איך אני צריכה להתאמץ כדי למצוא כאן דברים שבישראל הייתי מוצאת כמעט בכל מקום.

דוגמא מספר אחת -
ליום הולדת שלוש של הקטנה, היא בקשה עוגה של ״ניקבל״, טינקרבל בתרגום חופשי. אין בעיה, בישראל הייתי מכינה הרבה עוגות בסגנון הזה, עם בצק סוכר וציור, או מהמוכנים או כזה שהייתי מציירת או מעתיקה. היו לי כל החומרים הדרושים ואם נגמר לי משהו, הייתי קופצת ל״שוגה״ בכפר מל״ל וקונה. אמנם לא בזול אבל מצאתי כל מה שהייתי צריכה, כולל הדרכות והסברים. לא חסרים מקומות כאלו בישראל, יש את ״מותק״ בתל אביב, ״ספייסס״ בהדר יוסף, ״טייסט״ ברעננה, ״לגעת באוכל״ ברעננה ובראשל״צ ועוד ועוד. בכל אלו ביקרתי ואני ממליצה עליהן אבל יש עוד המון מקומות. 
בקיצור, חשבתי לתומי שאעשה זאת בקלות. אכין עוגת שוקולד, אחצה אותה ואמרח ממרח וניל (כדי שיהי פס לבן לאורך כל פרוסה, אני אוהבת שטויות סימטריות כאלה), אצפה בבצק סוכר לבן ואמצא מקום שידפיס לי את הדמות של טינקרבל, אחרי שאמצא תמונה טובה באינטרנט. 
כך, בקלות הזו, עיצבתי את העוגה של הבכור כשחגג ארבע וביקש את ספיידרמן - 

את הדמות של ספיידרמן הזמנתי דרך האתר מתוק.נט, אתר מומלץ למתחילים בתחביב הזה, עם שירות אמין ואדיב. 

לא בעיה, נכון? אז לא נכון.
להכין עוגה זו לא בעיה. להכין ממרח וניל זו לא בעיה. הבעיה מתחילה כשאני צריכה לקנות בצק סוכר והבעיה גדלה הרבה יותר כשאני צריכה להדפיס את התמונה. 
את בצק הסוכר קניתי בחנות התחביבים Michael's, במדף שנמצא בין חותמות גומי לבין פרחים מפלסטיק.
לא מצאתי מקום שידפיס את הדמות של טינקרבל. יש הרבה אתרים שימכרו לי את המדפסת, את הדפים האכילים ואת הצבע המיוחד אבל אני לא מכירה באופן אישי את אלו המציעים להדפיס ולא רציתי ליפול על מישהו לא אמין כשמדובר בעוגת יום הולדת. חקרתי המון ובסוף מצאתי חנות קטנטנה בסן חוזה, שנראה כי היא מכילה את כל הציוד שאני צריכה. נסעתי לשם (היייתי צריכה את ה GPS כי החנות הקטנה נמצאת בשכונה קטנה בין רחובות פנימיים וקטנים). באושר גדול ראיתי את מה שהם שמו בחלון הראווה ונסעתי פנימה עם שיר בלב ודילוג שמח.
אוקיי, אז יש להם המון כלים, באמת. כל התבניות, השבלונות, החוברות וכו', שכל אמריקני ממוצע היה מחפש. הרבה פסחא, הרבה הרבה ישו, הרבה תרנגולי הודו אבל לא הרבה דברים לעוגות של ילדים. כששאלתי מה לגבי, אמרו לי הנה - ופרשו ידיים לכיוון הקיר האחורי. שם היו עשרות מגרות קטנות. זוכרים את החנויות הישנות שהיו בנחלת בנימין, עם מגירות קטנות וצרות שמכילות עשרות סוגים של כפתורים? אז ממש ככה. רק שבמסגרות האלו היו עשרות סוגים של פלסטיקים על שיפוד קטן, שאני אמורה לתקוע בעוגה. שום ציורים על דפים אכילים. כששאלתי את המוכרת על ציורים כאלה, היא אמרה לי בשביל מה? קחי תמונה של הילדה, הדביקי אותה על מקל ותקעי על העוגה, הילדה שלך ממש תתלהב! 
ממש.
אז לא. לא התלהבתי ויצאתי משם.

בסוף לא תאמינו לי היכן מצאתי את הדמות שהשתמשתי בה. באמזון...

כמובן ששבוע אחרי חגיגת יום ההולדת, אמרו לי שניתן להדפיס דמויות על דפים אכילים בסניף ״לאקי״ על פוטהיל. יופי, תודה. אני אזכור לשנה הבאה.

לפניכם התוצר הסופי עם ״ניקבל״ בכבודה ובעצמה -


ועכשיו, בניגוד לחוויה שתיארתי לעיל, לפניכם מתכון קליל לעוגיות מתוקות - זהירות, הן באמת מתוקות מאד! הבננה הבשלה-מאד-מאד, יחד עם השוקולד צ'יפס הן שילוב רצחני של מתיקות. מומלץ לילדים (גם הקטנים כי הן עוגיות מאד רכות, ממש לא מהסוג קראנצ'י) ולגברים שמחפשים משהו-מתוק-באחת-עשרה-בלילה.
עוגיות בננה ונתיחי שוקולד
 

מה לקנות?
1/3 כוס חמאה רכה
1/2 כוס סוכר
1 ביצה
1/2 כוס בננה בשלה מאד (כזו שקליפתה משחירה), מעוכה
1/2 כפית תמצית וניל
1 כוס קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/4 (קמצוץ) כפית מלח
1/8 (חצי קמצוץ, אל תהיו קטנוניים אתי!) כפית סודה לשתיה
1 כוס נתיחי שוקולד מריר

ועכשיו מה?
מחממים תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט.
לוקחים קערה ומערבבים את המרכיבים היבשים - קמח, אבקת אפיה, מלח וסודה לשתיה. מניחים בצד עד שנצטרך אותם, שזה עוד שתי דקות.
עכשיו לחמאה והסוכר - מערבלים אותם עד שמתקבלת תערובת חלקה ואוורירית. 
מוסיפים את הביצה, הבננה ותמצית הוניל ומערבבים היטב.
עכשיו מוסיפים בחלקים (לא בבת-אחת) את תערובת הקמח ומערבבים היטב עד להטמעה.
מוסיפים את נתיחי השוקולד ומערבבים.
 
 מניחים כף מכל תערובת על נייר האפיה (או נעזרים בכף גלידה) ואופים 9-11 דקות, לא יותר. שימו לב שקצוות העוגיות נעשו טיפה זהובות ולא יותר, אל תתנו להן להיעשות ממש חומות כי אז העוגיות יתייבשו ויתקשו אחרי הצינון.
 
הערה קטנה - הקערית בצילום הכילה כמות של כוס נתיחי שוקולד ואז הגיעו הילדים וראו מה אני עושה. לכן מה שרואים בתמונה זה מה שנשאר. גם זה, אגב לא נשאר הרבה זמן אחרי שהתמונה צולמה. גם העוגיות לא נשארו הרבה זמן!

יום שלישי, 10 ביולי 2012

רק בקליפורניה

בחודש שעבר נסענו, המפרנס ואני לחגוג את יום הנישואין בלאס וגאס. לא, אנחנו לא אנשי הימורים, אבל שם ניתן למצוא פינוק במלון נחמד והמון הופעות מיוחדות. כמובן שנסענו ללא הילדים, אחרת אין פינוק וההופעות היחידות הן בשעות היום וכוללות דמויות מסרטים מצוירים.

עוד לפני שנחתנו, נתקלתי בכמה דברים ייחודיים לאזור שלנו -

 
כשרואים שלט כזה בשדה התעופה, אתם יודעים שאתם בקליפורניה

 
  מגוון של משקאות על בסיס סאקה לצד מגשי סושי

עוזבים את החופים הכחולים של סן-פרנסיסקו לכיוון המדבר החום של נבאדה

הנה, הגענו לארץ השעשועים. עוד בשדה התעופה יש מכונה אוטומטית לרכישת זר פרחים לאשה שהשארת מאחור 
בזמן שחגגת / בזבזת כסף בהימורים / השתכרת והתחתנת עם אשה זרה


כשחזרנו, הגשתי לאורחים שלנו, ששמרו על הילדים בזמן שאנחנו נהננו משינה טובה, רגועה ומאוחרת (בפעם האחרונה שהתעוררתי אחרי עשר בבוקר היתה לפני שהבכור נולד!) ארוחת בוקר מפנקת.
לא מדובר במשהו שצריך לעבוד עליו הרבה, הבעיה היחידה היא למצוא את המוצר העיקרי - גליל קפוא של סינמון רולז.

סינמון רולז ממולאים בגבינה
מתוך הבלוג Cookies and Cups


המתכון המקורי מתאר הכנה של כמות יחסית גדולה, משלושה מיכלים של סינמון רולז. אתחיל עם המתכון המקורי עם תמונות ואוסיף את הגרסא שלי.

מה לקנות?
- 3 מיכלים קפואים של סינמון רולז (של פילסברי, סינבאן או כל אחד אחר. העיקר שיהיו בכל גליל 8 יחידות)
- 1 חבילה של גבינת שמנת (cream cheese)
- 1 כוס סוכר חום
-  1/2 כוס חמאה, חתוכה לקוביות

עכשיו מה?
לחמם תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט ולשמן תבנית קוגלהוף (אל תשכחו, תנו לתנור תמיד לפחות עשר דקות להתחמם היטב לפני שמכניסים משהו שרוצים לאפות באופן שווה).

לחתוך את הגבינה ל- 24 ריבועים שווי (רוצים טיפ איך לעשות את זה באופן הכי קל? חוצים את ה"בלוק" לחצי, חוצים כל חצי לחצי נוסף וכן הלאה. כך אתם יכולים לחתוך כל דבר לחלקים שווים, גם גליל של בצק לעוגיות).

הפרידו את הרולז הקפואים ושטחו כל אחד מהם באמצעות כרית כף היד. על כל עיגול שכזה, הניחו ריבוע של גבינה ועטפו אותו היטב ברול המושטח (מזכיר את אופן ההכנה של אוזני המן!). גלגלו כל כדור בין הידיים ומעכו קלות לנקניק קטן. הניחו את הרולז עם הגבינה בתבנית וסדרו היטב.

ועכשיו לחמאה - הניחו אותה יחד עם הסוכר בכוס שמתאימה לחימום במיקרוגל וחממו, כל פעם ל- 20 שניות, עד שהחמאה נמסה היטב ומקבלים תערובת חלקה. מזגו את התערובת על הרולז בתבנית (הכי קל יהיה להתשמש במברשת סיליקון על מנת לקבל פיזור אחיד של החמאה על הרולז)

כך זה נראה בתבנית הקוגלהוף, לפני הציפוי בתערובת החמאה והסוכר

לאפות בתנור למשך 30-40 דקות, עד שהמאפה מקבל צבע חום מוזהב. לצנן על רשת במשך 5 דקות ואז להפוך את התבנית על צלחת או מגש.
לפזר מעל המאפה את הציפוי שמגיע בגליל הקפוא (לא חובה), להגיש כשהמאפה מחומם.

ככה זה נראה בסוף התהליך! (התמונות הן מהבלוג ממנו לקחתי את המתכון המקורי)

אני בחרתי להגיש אותם לארוחת בוקר מפנקת אבל לא רציתי כמות כזו גדולה. לקחתי גליל אחד של הסינמון רולז, חילקתי את הכמויות במתכון המקורי לשלוש, עקבתי אחר הוראות ההכנה והנחתי בתבנית אינגליש קייק. מכיוון שהיו רק שמונה יחידות, לא התעכבתי על צורת ההנחה אלא הנחתי אותם בתבנית בצורה אחידה.

בבוקר שבת הנחתי את הרולז על מגש שהכינה לי חברתי היקרה א' לפני שחזרה לישראל (זוכרים את Crepe-O? הם שלה!) והגשתי מצופה בחצי מכמות הציפוי (כי לטעמי הוא גם ככה מאד מתוק ולא צריך להכביד על בלוטות הטעם), בלווית קפה נספרסו חלק וטעים. התמונה הראשונה, של המגש עם המפה המשובצת, היא מאותו בוקר שבת.

בחרו את הכמות המתאימה לכם, עם הציפוי המתוק או בלי, עם קפה או בלי. בכל מקרה לא ישאר מזה כלום!