צריך קצת להתאמץ

לפעמים אני נדהמת איך אני צריכה להתאמץ כדי למצוא כאן דברים שבישראל הייתי מוצאת כמעט בכל מקום.

דוגמא מספר אחת -

ליום הולדת שלוש של הקטנה, היא בקשה עוגה של ״ניקבל״, טינקרבל בתרגום חופשי. אין בעיה, בישראל הייתי מכינה הרבה עוגות בסגנון הזה, עם בצק סוכר וציור, או מהמוכנים או כזה שהייתי מציירת או מעתיקה. היו לי כל החומרים הדרושים ואם נגמר לי משהו, הייתי קופצת ל״שוגה״ בכפר מל״ל וקונה. אמנם לא בזול אבל מצאתי כל מה שהייתי צריכה, כולל הדרכות והסברים. לא חסרים מקומות כאלו בישראל, יש את ״מותק״ בתל אביב, ״ספייסס״ בהדר יוסף, ״טייסט״ ברעננה, ״לגעת באוכל״ ברעננה ובראשל״צ ועוד ועוד. בכל אלו ביקרתי ואני ממליצה עליהן אבל יש עוד המון מקומות. 

בקיצור, חשבתי לתומי שאעשה זאת בקלות. אכין עוגת שוקולד, אחצה אותה ואמרח ממרח וניל (כדי שיהי פס לבן לאורך כל פרוסה, אני אוהבת שטויות סימטריות כאלה), אצפה בבצק סוכר לבן ואמצא מקום שידפיס לי את הדמות של טינקרבל, אחרי שאמצא תמונה טובה באינטרנט. 

כך, בקלות הזו, עיצבתי את העוגה של הבכור כשחגג ארבע וביקש את ספיידרמן - 

את הדמות של ספיידרמן הזמנתי דרך האתר מתוק.נט, אתר מומלץ למתחילים בתחביב הזה, עם שירות אמין ואדיב. 

לא בעיה, נכון? אז לא נכון.

להכין עוגה זו לא בעיה. להכין ממרח וניל זו לא בעיה. הבעיה מתחילה כשאני צריכה לקנות בצק סוכר והבעיה גדלה הרבה יותר כשאני צריכה להדפיס את התמונה. 

את בצק הסוכר קניתי בחנות התחביבים Michael's, במדף שנמצא בין חותמות גומי לבין פרחים מפלסטיק.

לא מצאתי מקום שידפיס את הדמות של טינקרבל. יש הרבה אתרים שימכרו לי את המדפסת, את הדפים האכילים ואת הצבע המיוחד אבל אני לא מכירה באופן אישי את אלו המציעים להדפיס ולא רציתי ליפול על מישהו לא אמין כשמדובר בעוגת יום הולדת. חקרתי המון ובסוף מצאתי חנות קטנטנה בסן חוזה, שנראה כי היא מכילה את כל הציוד שאני צריכה. נסעתי לשם (היייתי צריכה את ה GPS כי החנות הקטנה נמצאת בשכונה קטנה בין רחובות פנימיים וקטנים). באושר גדול ראיתי את מה שהם שמו בחלון הראווה ונסעתי פנימה עם שיר בלב ודילוג שמח.

אוקיי, אז יש להם המון כלים, באמת. כל התבניות, השבלונות, החוברות וכו', שכל אמריקני ממוצע היה מחפש. הרבה פסחא, הרבה הרבה ישו, הרבה תרנגולי הודו אבל לא הרבה דברים לעוגות של ילדים. כששאלתי מה לגבי, אמרו לי הנה - ופרשו ידיים לכיוון הקיר האחורי. שם היו עשרות מגרות קטנות. זוכרים את החנויות הישנות שהיו בנחלת בנימין, עם מגירות קטנות וצרות שמכילות עשרות סוגים של כפתורים? אז ממש ככה. רק שבמסגרות האלו היו עשרות סוגים של פלסטיקים על שיפוד קטן, שאני אמורה לתקוע בעוגה. שום ציורים על דפים אכילים. כששאלתי את המוכרת על ציורים כאלה, היא אמרה לי בשביל מה? קחי תמונה של הילדה, הדביקי אותה על מקל ותקעי על העוגה, הילדה שלך ממש תתלהב! 

ממש.

אז לא. לא התלהבתי ויצאתי משם.

בסוף לא תאמינו לי היכן מצאתי את הדמות שהשתמשתי בה. באמזון...

כמובן ששבוע אחרי חגיגת יום ההולדת, אמרו לי שניתן להדפיס דמויות על דפים אכילים בסניף ״לאקי״ על פוטהיל. יופי, תודה. אני אזכור לשנה הבאה.

לפניכם התוצר הסופי עם ״ניקבל״ בכבודה ובעצמה -

ועכשיו, בניגוד לחוויה שתיארתי לעיל, לפניכם מתכון קליל לעוגיות מתוקות - זהירות, הן באמת מתוקות מאד! הבננה הבשלה-מאד-מאד, יחד עם השוקולד צ'יפס הן שילוב רצחני של מתיקות. מומלץ לילדים (גם הקטנים כי הן עוגיות מאד רכות, ממש לא מהסוג קראנצ'י) ולגברים שמחפשים משהו-מתוק-באחת-עשרה-בלילה.

עוגיות בננה ונתיחי שוקולד

 

מה לקנות?

1/3 כוס חמאה רכה

1/2 כוס סוכר

1 ביצה

1/2 כוס בננה בשלה מאד (כזו שקליפתה משחירה), מעוכה

1/2 כפית תמצית וניל

1 כוס קמח

1 כפית אבקת אפיה

1/4 (קמצוץ) כפית מלח

1/8 (חצי קמצוץ, אל תהיו קטנוניים אתי!) כפית סודה לשתיה

1 כוס נתיחי שוקולד מריר

ועכשיו מה?

מחממים תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט.

לוקחים קערה ומערבבים את המרכיבים היבשים - קמח, אבקת אפיה, מלח וסודה לשתיה. מניחים בצד עד שנצטרך אותם, שזה עוד שתי דקות.

עכשיו לחמאה והסוכר - מערבלים אותם עד שמתקבלת תערובת חלקה ואוורירית. 

מוסיפים את הביצה, הבננה ותמצית הוניל ומערבבים היטב.

עכשיו מוסיפים בחלקים (לא בבת-אחת) את תערובת הקמח ומערבבים היטב עד להטמעה.

מוסיפים את נתיחי השוקולד ומערבבים.

 

 מניחים כף מכל תערובת על נייר האפיה (או נעזרים בכף גלידה) ואופים 9-11 דקות, לא יותר. שימו לב שקצוות העוגיות נעשו טיפה זהובות ולא יותר, אל תתנו להן להיעשות ממש חומות כי אז העוגיות יתייבשו ויתקשו אחרי הצינון.

 

הערה קטנה - הקערית בצילום הכילה כמות של כוס נתיחי שוקולד ואז הגיעו הילדים וראו מה אני עושה. לכן מה שרואים בתמונה זה מה שנשאר. גם זה, אגב לא נשאר הרבה זמן אחרי שהתמונה צולמה. גם העוגיות לא נשארו הרבה זמן!

רק בקליפורניה

בחודש שעבר נסענו, המפרנס ואני לחגוג את יום הנישואין בלאס וגאס. לא, אנחנו לא אנשי הימורים, אבל שם ניתן למצוא פינוק במלון נחמד והמון הופעות מיוחדות. כמובן שנסענו ללא הילדים, אחרת אין פינוק וההופעות היחידות הן בשעות היום וכוללות דמויות מסרטים מצוירים.

עוד לפני שנחתנו, נתקלתי בכמה דברים ייחודיים לאזור שלנו -

 

כשרואים שלט כזה בשדה התעופה, אתם יודעים שאתם בקליפורניה

 

  מגוון של משקאות על בסיס סאקה לצד מגשי סושי

עוזבים את החופים הכחולים של סן-פרנסיסקו לכיוון המדבר החום של נבאדה

הנה, הגענו לארץ השעשועים. עוד בשדה התעופה יש מכונה אוטומטית לרכישת זר פרחים לאשה שהשארת מאחור 

בזמן שחגגת / בזבזת כסף בהימורים / השתכרת והתחתנת עם אשה זרה

כשחזרנו, הגשתי לאורחים שלנו, ששמרו על הילדים בזמן שאנחנו נהננו משינה טובה, רגועה ומאוחרת (בפעם האחרונה שהתעוררתי אחרי עשר בבוקר היתה לפני שהבכור נולד!) ארוחת בוקר מפנקת.

לא מדובר במשהו שצריך לעבוד עליו הרבה, הבעיה היחידה היא למצוא את המוצר העיקרי - גליל קפוא של סינמון רולז.

סינמון רולז ממולאים בגבינה

מתוך הבלוג Cookies and Cups

המתכון המקורי מתאר הכנה של כמות יחסית גדולה, משלושה מיכלים של סינמון רולז. אתחיל עם המתכון המקורי עם תמונות ואוסיף את הגרסא שלי.

מה לקנות?

- 3 מיכלים קפואים של סינמון רולז (של פילסברי, סינבאן או כל אחד אחר. העיקר שיהיו בכל גליל 8 יחידות)

- 1 חבילה של גבינת שמנת (cream cheese)

- 1 כוס סוכר חום

-  1/2 כוס חמאה, חתוכה לקוביות

עכשיו מה?

לחמם תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט ולשמן תבנית קוגלהוף (אל תשכחו, תנו לתנור תמיד לפחות עשר דקות להתחמם היטב לפני שמכניסים משהו שרוצים לאפות באופן שווה).

לחתוך את הגבינה ל- 24 ריבועים שווי (רוצים טיפ איך לעשות את זה באופן הכי קל? חוצים את ה"בלוק" לחצי, חוצים כל חצי לחצי נוסף וכן הלאה. כך אתם יכולים לחתוך כל דבר לחלקים שווים, גם גליל של בצק לעוגיות).

הפרידו את הרולז הקפואים ושטחו כל אחד מהם באמצעות כרית כף היד. על כל עיגול שכזה, הניחו ריבוע של גבינה ועטפו אותו היטב ברול המושטח (מזכיר את אופן ההכנה של אוזני המן!). גלגלו כל כדור בין הידיים ומעכו קלות לנקניק קטן. הניחו את הרולז עם הגבינה בתבנית וסדרו היטב.

ועכשיו לחמאה - הניחו אותה יחד עם הסוכר בכוס שמתאימה לחימום במיקרוגל וחממו, כל פעם ל- 20 שניות, עד שהחמאה נמסה היטב ומקבלים תערובת חלקה. מזגו את התערובת על הרולז בתבנית (הכי קל יהיה להתשמש במברשת סיליקון על מנת לקבל פיזור אחיד של החמאה על הרולז)

כך זה נראה בתבנית הקוגלהוף, לפני הציפוי בתערובת החמאה והסוכר

לאפות בתנור למשך 30-40 דקות, עד שהמאפה מקבל צבע חום מוזהב. לצנן על רשת במשך 5 דקות ואז להפוך את התבנית על צלחת או מגש.

לפזר מעל המאפה את הציפוי שמגיע בגליל הקפוא (לא חובה), להגיש כשהמאפה מחומם.

ככה זה נראה בסוף התהליך! (התמונות הן מהבלוג ממנו לקחתי את המתכון המקורי)

אני בחרתי להגיש אותם לארוחת בוקר מפנקת אבל לא רציתי כמות כזו גדולה. לקחתי גליל אחד של הסינמון רולז, חילקתי את הכמויות במתכון המקורי לשלוש, עקבתי אחר הוראות ההכנה והנחתי בתבנית אינגליש קייק. מכיוון שהיו רק שמונה יחידות, לא התעכבתי על צורת ההנחה אלא הנחתי אותם בתבנית בצורה אחידה.

בבוקר שבת הנחתי את הרולז על מגש שהכינה לי חברתי היקרה א' לפני שחזרה לישראל (זוכרים את Crepe-O? הם שלה!) והגשתי מצופה בחצי מכמות הציפוי (כי לטעמי הוא גם ככה מאד מתוק ולא צריך להכביד על בלוטות הטעם), בלווית קפה נספרסו חלק וטעים. התמונה הראשונה, של המגש עם המפה המשובצת, היא מאותו בוקר שבת.

בחרו את הכמות המתאימה לכם, עם הציפוי המתוק או בלי, עם קפה או בלי. בכל מקרה לא ישאר מזה כלום!