לכל דבר יש פעם ראשונה

ברגעים אלו אנחנו עושים משהו שלא חשבנו שנעשה. חברים מגיעים ואנחנו מתכוננים לשבת מול הטלביזיה כדי לראות את הסופרבול. 

כן כן, אותו ספורט אלים וללא חוקים ברורים (לי, לפחות) והמעודדות שהדבר היחיד שהן מעודדות אצלי זו הידיעה שיש למגדר שלי עוד דרך ארוכה.

מעולם לא התעניינו במשחק ובטח שלא ארגנו לעצמו יום מיוחד כדי לראות אותו. אם כבר אז תמיד אמרנו שכדאי לנצל את המכירות של הטלביזיות הגדולות לקראת המשחק, הסיילים המיוחדים ומחירי הטלביזיות שהרבה אנשים מחזירים לחנויות השונות למחרת המשחק.

לא חשבתי שככה אחליף את ערבי חמישי, כשהיינו צופים במשחק של מכבי ת"א עם קערת גרגרי חומוס מפולפלים במשחק הו-כה-אמריקאי ובנקניקיה בלחמניה. אבל הנה אנחנו, או יותר נכון - הנה טובי בחורינו, יושבים מול המסך עם בניהם (גיל שבע ומעלה, מתחת לזה הם לא כ"כ מתעניינים), שחוזרים על קריאות אבא שלהם כי הם לא מבינים כלום אבל רוצים להיות חלק מהחגיגה. איפה הנשים? בבית עם הילדים, כמובן. ותאמינו לי שרובן לא מפצחות גרעינים מול המסך כרגע.

אבל ככה זה, כשקבוצת הפוטבול של סן-פרנסיסקו מתחרה על הגביע. אנחנו גרים באזור ואת צבעי האדום-וזהב של מדי הקבוצה רואים בכל מקום כבר חודש, ובמקום "חג שמח" אתה שומע בכל סיום של משפט "Go 'Niners". אז אם אי אפשר להתעלם, נצטרף לחגיגות!

ממתק באונטי - שוקולד וקוקוס

אם מדברים על טעם ילדות, זה בהחלט אחד מהגדולים שלי. כילדה ישראלית שגדלה בשנים של החרם הערבי (מישהו זוכר??) תמיד ביקשתי ממי שנסע לחו"ל, שיביא לי באונטי. טעם השוקולד הנמס בפה והקוקוס הנימוח על הלשון, בעיקר אחרי הוצאה מהמקרר (זו שריטה עמוקה שקיבלתי בירושה הישר מאמא שלי. אני אוהבת ממתקי שוקולד בעיקר כשהם מגיעים אלי אחרי מנוחה במקרר, ורוגעלך הם הכי טעימים כשאוכלים אותם ישר מהמקפיא). 

מה לקנות?

3 כוסות קוקוס טחון ממותק

2/3 כוס חלב מרוכז ממותק

1/2 כוס אבקת סוכר

340 גרם שוקולד מריר חתוך לחתיכות קטנות / שוקולד צ'יפס

ועכשיו מה?

לערבב את הקוקוס, חלב ממותק ואבקת סוכר בקערה גדולה. התערובת צריכה להיות דביקה ואחידה.

ליצור מהתערובת כדורים / מלבנים או כל צורה אחרת שאתם רוצים ונוחה להכניס לפה בביס :) ולהכניס למקרר לשעה לפחות, כדי שהתערובת תתמצק ותהיה נוחה לעבודה.

כך נראית תערובת הקוקוס לפני ההטבעה בשוקולד

כשהתערובת התקררה והתמצקה, הוציאו אותה מהמקרר והמיסו את השוקולד בבאן-מארי, עד שהשוקולד ימס כולו ויבריק.

 הטביעו כל  אחד מהממתקי קוקוס בשוקולד - הרימו כל אחד מהם בעזרת מזלג (לא לתקוע את המזלג בממתק, הניחו כל ממתק על המזלג והטביעו בשוקולד. הניחו אותם על נייר אפיה עד שהשוקולד יתקשה והכניסו למקרר לפחות לחצי שעה עד להתקשות.

שומעים את הקראנץ'??

בפעם הבאה אכין את הממתק ממש באותו יום של ההגשה כי מאד (מ-א-ד) קשה להמנע מלתת ביס בממתקים האלה כשרואים אותם.

עוד משהו - בפעם הבאה גם אטמפרר את השוקולד כדי שלא ימס במגע. איך עושים טמפרינג / טימפרור? ככה.

אז תהנו מטעמי הילדות ו - Go 'Niners!!

שמחה רבה שמחה רבה!

אם חשבנו שאחרי המעבר לארה"ב לא יהיה יותר דיון בנוסח "אצל מי אנחנו השנה", טעינו בגדול.

בגלל שלאף אחד אין הורים ואחים-אחיות שגרים איתם, החברים הם המשפחה השניה. לפיכך לקראת ראש השנה ופסח, בדיוק כמו בישראל, מתחילים הלחשושים.

זה מתחיל בשאלה - "עם מי אנחנו רוצים לעשות את החג?"

ממשיך ב- "עם מי הם (החברים שנבחרו כתשובה לשאלה הקודמת) עשו בשנה שעברה?"

והלאה:

-  "אנחנו רוצים לשאול אותם מה קורה השנה?" 

- "אז מי שואל, את או אני?" 

- "כדאי לשאול אותם השבוע, כי אנחנו כבר חודשיים לפני החג"

- "ומה עם היא והוא (החברים איתם עשינו את החג הקודם)?"

- "היא והוא מסתדרים עם זו וזה (החברים הנבחרים השנה)?"

- "להציע לזו לעשות את החג עם ההיא?"

ואחרי שכל השאלות האלו נענו ואנחנו כבר יודעים עם מי עושים את החג, מתחיל הסבב השני:

- "מה אני עושה אם ההיא (חברה שלא עלתה בגורל החג) שואלת אותי מה עושים השנה?"

- "אולי לומר לה שאנחנו בכלל לא כאן אלא מטיילים?"

- "להעלות את הנושא כדי להפטר מהנושא או לחכות שהיא תשאל?"

בקיצור, יש נושאים שהיהודים מביאים איתם לכל פינה בעולם!

_________________________

המתכון הזה מתוך החוברת "על השולחן" והוא היה השוס הגדול של ליל הסדר שנת 2010. ההכנה אולי קצת מטריחה אבל התוצאה שווה כל רגע!

כדורי מרציפן ושוקולד / על השולחן

 מה לקנות?

120 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה

350 גרם שוקולד מריר קצוץ

50 גרם חמאה

500 גרם (1 ועוד 2/3 כוסות) מרציפן

2 כפיות שמן

 ועכשיו מה? 

 - להמיס את השמנת עם 250 גרם שוקולד מעל אמבט מים חמים (בן-מארי).

- להסיר מהאש, להוסיף חמאה ולערבב עד להמסה מלאה. לצקת לקערה נפרדת ולצנן עד שהגנאש מתגבש ונעשה נוח לעבודה (אחרי שהגנאש מצטנן מעט, ניתן להכניס למקפיא כדי לזרז עניינים)

- מגלגלים את הגנאש ל – 25 כדורים (אם הכדורים נמסים בידיים, ניתן לפזר על הידיים קקאו) ומקפיאים כחצי שעה, עד שיתקשו. אם במהלך העבודה הכדורים נמסים קצת, החזירו למקפיא לכמה דקות

-  מחלקים את המרציפן ל – 25 כדורים ומשטחים אותם לדסקיות. עוטפים את כדורי השוקולד במרציפן, מגלגלים עד שמקבלים צורת כדור יפה ומחזירים למקפיא לעוד חצי שעה לפחות עד שהכדורים מוצקים

- ממיסים את יתרת השוקולד במיקרוגל, מוסיפים את השמן ומערבבים. טובלים את הכדורים בשוקולד (בזהירות, באמצעות קיסם) ומניחים על תבנית. שומרים במקפיא עד להגשה.

טעים מאד אחרי הפשרה ונהדר גם ישר מהמקפיא.

מתאים לכל ימות השנה אבל הוא צ'ופר נחמד לפסח אם לא מתחשק לכם להכין עוגה מקמח מצה :)) 

זה שעולה או זה שיורד?

נתחיל בחידה - 

ארבעה רכבים מגיעים לצומת עם תמרורי עצור לכל אחד מהכיוונים. איזה רכב יוצא ראשון? 

התשובה היא - זה שהגיע ראשון (זו לא בדיחה, זה החוק). השני שהגיע הוא השני שיוצא וכן הלאה. 
בצומת מרובעת מרומזרת, לעומת זאת, יש צ'ופר כמו ב(כמעט) כל פניה ימינה, בה מותר לך לצאת גם אם יש לך אדום כי סומכים עליך שלא באת לצומת כדי להכנס ברכבים אחרים. אבל אם אתה רוצה להמשיך ישר או לפנות שמאלה, שים לב! הרכב שמולך גם הוא מקבל ירוק באותו הזמן ולכן מי שרוצה להמשיך ישר מקבל זכות קדימה ומי שרוצה לפנות שמאלה ממתין עד שהרכב שבא מולו עובר אותו ורק אז ממשיך בפניה שמאלה.
עכשיו דמיינו את העניין הזה בישראל. חכו שניה - דמיינו את הנהגים העצבניים, את הצפצופים, את ה"ברכות" שמושמעות לכל כיוון.

מבינים מדוע זה לא קיים בישראל?

אולי בגלל זה גם לא ממש רואים את הצד הכיפי שבמכוניות -הידעתם שכמו בכל דבר בארה"ב, גם לרכבים יש ליין של אקססוריז?

ריסים מלאכותיים למכוניות הנשיות

לנהג המורגל בעצירה ע"י שוטר

 למשפחה (זוג הורים, בן, בת, תאומים תינוקות, כלב וחתול) המאאאאאגניבה

לנהג הדורסן אבל מסודר

לנהג בעל המודעות החברתית

לזה שאוהב את החיפושיות 
(או זה שמחכה לעוברים במעבר חציה כדי להוסיף אותם לרשימת הנדרסים)

ולזה שגר בעמק הסיליקון

המתכון של היום נולד מטעות. 

ראיתי את המתכון הזה ומיד ידעתי שאותו אני רוצה להכין. השקעתי, ארגנתי, חיממתי, ערבלתי ולא יצא כמו שאמור היה להיות. אז את החלק השני של המתכון שמתי בצד והחלטתי לשנות כיוון ע"מ להציל את העבודה שהכנתי עד אותה נקודה כי היא באמת היתה טעימה והיה חבל לוותר.

יצא מתכון נ-ה-ד-ר!!!
אזהרה - מתכון זה הוא לחובבים פלוס, כלומר אם מעולם לא המסתם חמאה ואין לכם מושג מה ההבדל בין חלמון וחלבון - תהנו מהתמונה אבל חפשו מתכון אחר בבלוג כי זה קצת 'מצ'וחכם' ויכול לתסכל את האופה המתחיל.

פארפה - קפה

(במקור – חצי מהמתכון של קרם קפה מתוך "האוצר של על השולחן 2009" עם שינויים ותוספות שלי)

מה לקנות?

½ ליטר חלב

400 מ"ל שמנת מתוקה (שימו לב – לא הכל בבת אחת!)

10 חלמונים

220 גרם (1 כוס + 2 כפות) סוכר

120 מ"ל (1/2 כוס) אספרסו מרוכז

להגשה

200 גרם פיסטוקים קלופים / אגוזי פקאן לא קלויים וקצוצים

ועכשיו מה?

מרתיחים חלב ו – 250 מ"ל שמנת מתוקה. הקפידו לערבב מדי פעם כדי שלא יווצר קרום.

בינתיים, מקציפים את החלמונים והסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ואוורירית.

מוסיפים את תערובת החלב והשמנת לאט לאט לקערת החלמונים והסוכר כדי לא לקבל חביתה. בתחילה מוסיפים כמות של כף, אח"כ חצי כוס כל פעם, על מנת להשוות טמפרטורות. כשאתם מרגישים שהתערובת יכולה לעמוד בזה, הוסיפו את כולה לסיר של החלב והשמנת וערבבו היטב. הוסיפו לבשל על להבה בינונית, הביאו לסף רתיחה והמשיכו לערבב למשך 3-5 דקות עד שמרגישים שהתערובת מסמיכה.

מסירים מהאש, מסננים מעל קערה גדולה (כי בתחתית הסיר תגלו תערובת שהתגבשה קצת ואתם לא רוצים את החלקים הללו בפארפה), מוסיפים את האספרסו ומערבבים. עכשיו הכניסו למקרר לשעתיים לפחות.

כשהזמן עבר, הקציפו 150 מ"ל שמנת מתוקה (מה שנשאר מהכמות הראשונית) עד לקבלת קצפת סמיכה. כאן נכנס הטעם שלכם לפעולה – אם תרצו, ניתן להשאיר את הקצפת כך ואם תרצו, תוסיפו כף גדושה של סוכר לקצפת כדי להמתיק אותה. תלוי בכם.

קפלו את הקצפת לתוך קרם הקפה והופ – למקפיא!

חכו שעתיים לפחות עד לגיבוש טוב של כל הכמות, הניחו בכוסיות שקופות או מאגים שקופים של קפה, פזרו מעל את הפיסטוקים או האגוזים הקצוצים והביטו בהנאה כיצד העיניים של כולם נעצמות וקולות של אמממממ-אמממממ מציפים את הבית.

אצל מי אתם?

כולם יודעים שמסוף פברואר, השאלה שבכותרת היא לא "איפה אני תופסת אותך?" אלא אצל מי מתארחים לסדר פסח.

אני ממש לא הולכת לכתוב פוסט-פסחי אבל במקרה יצא שנושא הפוסט הוא גם כשר לפסח, אז תהנו!

אני אוהבת אתגרים.

טוב - האמת אני די עצלנית אבל כשיש לי חשק, אני אוהבת אתגרים. כל עוד הם בנושא שמעניין אותי, כמובן.

סיימנו את הויכוח? יופי, אפשר להמשיך.

ביום ראשון האחרון חברים שלנו חגגו יומולדת לילד וביקשו שאכין מוס.

מוס - מלה קצרה, הברה יחידה ולרוב גם טעם אחד שעולה בפה.

אבל באותו יום הייתי במצב רוח של - bring it on, אני מוכנה להכל. אז התחלתי לחפש רעיונות. בבלוגים שאני עוקבת אחריהם, באתרים שאני אוהבת ובמדף הספרים הפרטי שלי (השארתי תשעים אחוזים מהספרים שלי בישראל אבל את מדף ספרי הבישול הבאתי בשלמותו - סדר עדיפויות, man!).

דווקא על המדף מצאתי את ההתחלה - מוס שוקולד קלאסי מהספר "שוקולד" (מקורי, נכון? גם אני חושבת).

לא לקחתי את המתכון כמו שהוא אלא לקחתי את אפשרות האספרסו - אני וקפה - אתם כבר יודעים. שיניתי קצת כמויות כדי להרגיש יותר את הקפה ויצא נחמד אבל זה לא הספיק לי - צריך להוסיף משהו למראה של המוס וגם לתת טעם מתוק כדי לנגוד את האספרסו. אז הוספתי פרוסות בננה.

יופי, עכשיו צריך להוסיף קצפת, הרי כולם מצפים למוס עם קצפת. אז הוספתי.

היה חסר לי משהו על הלבן-לבן הזה ואם אפשר אז גם קצת קראנצ'י, אז הוספתי פתיתי קוקוס, חצי טריים חצי קלויים.

איך יצא? נו, הרי לא אביא לכם מתכון של משהו בנאלי.

יצא נהדר, בפעם הבאה אחליף את האספרסו באייריש קרים. ואת הקוקוס בשבבי שקדים. 

לא משנה, אני כבר מתחילה לתכנן את המתכון הבא וזה לא רעיון טוב כשרעבים.

אז הנה, העבודה ממש לא רצינית ויוצאת תוצאה מרשימה וטעימה - מושלם לארוחת שישי. או מול סרט טוב, עם כף גדולה

מוס שוקולד-אספרסו

 מתוך "שוקולד" של לינדה קוליסטר, עם שינויים, התאמות ותוספות שלי

כמות ל-4 אנשים (מומלץ להכפיל את הכמות כשמצפים לאורחים - זה מתחסל! )

מה לקנות?

85 גרם שוקולד מריר, שבור לקוביות קטנות

3 כפות אספרסו (ממכונת הנספרסו זה מעולה ואם לא -  3 כפות של הקפה הכי חזק שיש בבית זה עדיין נהדר)

10 גרם חמאה ללא מלח בטמפ' החדר (הוציאו אותה מהמקפיא 20 דקות לפני ההכנה, עד לריכוך)

3 ביצים גדולות, מופרדות (קערית חלבונים וקערית חלמונים)

3 כפות סוכר (לקצפת של המוס)

בננה טריה שלמה

חצי מיכל שמנת מתוקה

2 כפות סוכר (לקצפת מעל המוס)

חצי כוס פתיתי קוקוס

ועכשיו מה?

מניחים את השוקולד והאספרסו בקערה חסינת חום, מעל כלי מים חמים (בן מרי) - שימו לב שהקערה לא תיגע במים עצמם כי זה עלול לשרוף את השוקולד). כשהשוקולד נמס, להוריד את הקערה מהאש ולערבב היטב עם החמאה עד להטמעה מוחלטת.

לתת לתערובת עוד דקת מנוחה, ואז להוסיף את החלמונים אחד- אחד, עם ערבוב טוב בין כל חלמון.

בקערת המיקסר להקציף את החלבונים עד לקבלת קצף נוקשה. 

להוסיף 3 כפות סוכר (פה אני רוצה להוסיף - אני הכנתי כמות כפולה של מוס אבל שמתי רק שלוש כפות סוכר כמו במתכון המצומצם כי רציתי להשאיר טעם טוב של קפה, אתם מוזמנים להחליט על כמות הסוכר המתאימה לכם אם תכפילו את כמות המוס).

לוקחים את קערת הקצפת ומערבבים רבע ממנה לתוך תערובת השוקולד. לערבב היטב - זה מוסיף אווריריות למוס!

להוסיף את שאר הקצפת בשניים-שלושה חלקים (אל תעמיסו על התערובת) ולקפל, או לערבב בעדינות. לא רוצים פה הטמעה מוחלטת אלא שילוב יפה של השניים.  עם זאת, שימו לב לא להשאיר "עננים" של קצפת בתערובת כי מרגישים אותם במוס.

מנקים את קערת המיקסר (ליתר ביטחון) ומקציפים את חצי המיכל של שמנת מתוקה עם 2 כפות סוכר (ההערה על הכפלת הכמות רלבנטית פחות פה כי אנחנו רוצים את המתיקות של הקצפת).

בזמן שהקצפת מתקצפת, פרסו את הבננה לפרוסות לא-דקות-ולא-עבות. סדרו אותן יפה על המוס.

עכשיו, שהקצפת מוכנה, הניחו אותה בתלוליות עבות על המוס. אני לא סתם משתמשת במלים מנופחות, כי אם תקחו כף של קצפת ותנסו למרוח על המוס - הכל יזוז, ינוע וימרח וחבל. הניחו בתלוליות גדולות ואז תתחילו לסדר בעזרת מרית, עד שהקצפת תהיה מונחת לשביעות רצונכם!

ולסיום - הקוקוס.

חצי מכמות הקוקוס שימו במחבת (לא משומנת, אתם לא מטגנים!) ותנו לקוקוס לרקוד על המחבת לחמש דקות בערך. תרקידו את הקוקוס, הוא לא ירקוד מעצמו! המשיכו כך עד שלפחות חצי נצבע בחום. הניחו בצד לשתי דקות לצינון, פזרו מעל את מה שנשאר מכמות הקוקוס הטרי, ערבבו ופזרו מעל הקצפת.

רואים את השכבות השונות?

הערות - את המוס ניתן לשים בקערה אחת לכולם - כמו שעשיתי לחגיגת יום ההולדת. כשמארחים בבית ניתן בהחלט לחלק לקעריות אישיות, זה יראה נהדר אם תשימו בכוסות שתיה חמה - מאגים שקופים.

זוכרים? הוא גם כשר לפסח אז בכלל אין תירוצים השנה.

אז מזל טוב לנועם וחג שמח לכולנו!