‏הצגת רשומות עם תוויות ארוחת ערב. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ארוחת ערב. הצג את כל הרשומות

יום שני, 3 באוקטובר 2011

זהירות - פוסט פוליטי!

סן פרנסיסקו, העיר בה ההיפים וההומואים מרגישים הכי בנוח, ניסתה להעביר חוק האוסר על ברית מילה. 
לשמחתי ראיתי שהמושל החדש (כזה שלא מופיע בסרטים ואומר "I'll be back"  כמו המושל הקודם) חוקק חוק חוסם-חוק-חוסם-ברית-מילה.






סן פרנסיסקו מפתיעה אותי. כשהגענו, כבר הכרתי היטב את ההיסטוריה של הייט-אשבורי וההיפים של שנות השישים (שחלקם עדיין מסתובבים עם אותן תספורות ואותן חולצות tie-die)
 




 



הכרתי היטב גם את ההיסטוריה של אזור הקאסטרו בעיר ותנועת הלב"טים (הומואים, לסביות וטרנס-ג'נדרים) שבהחלט מרגישים חופשי בימים אלו להסתובב בלבוש, אה, נקרא לזה - מיוחד!

(ותודה לע' על התמונה, אני חייבת לך עוגה מיוחדת)





  
ביוני האחרון, ניו-יורק התירה נישואים חד-זוגיים, אבל קליפורניה עדיין לא מסירה את האיסור המטופש הזה. ואז הגיעה הידיעה על הנסיון בסן-פרנסיסקו, להעביר משאל עם בו יוחלט על איסור ברית מילה לילדים מתחת לגיל 18, ולא משנה אם הסיבה היא דתית, אישית או שמדובר בסטלן קבוע. אסור ודי.

ואני חשבתי לתומי שזו העיר שחתמה על גשר הזהב שלה "איש איש באמונתו יחיה". אפילו אני, כופרת למודת כפיה דתית מתל-אביב, מאמינה שכל עוד לא נוגעים לי באופן בו אני חיה, אני לא מתערבת בחיים של אנשים אחרים. 

בשבוע שעבר קיימו Debate, עוד מפגש נאומים חסרי-תוכן של המועמדים לנשיאות 2012. במהלך אותו debate הקרינו שאלה של קצין מצטיין, הומו, ששאל אותם - במקרה ותבחרו לנשיאות, האם תחזירו את החוק שמכונה don't ask, don't tell?
זהו חוק מטופש האומר שעל כל חייל חובה להשאיר את מיניותו לעצמו ולא לשתף איש. אם ידעו שהוא הומו (או לסבית, לצורך העניין), הוא ישוחרר מיידית מהשירות. החוק הזה בוטל לאחרונה אבל קיים חשש שאם הרפובליקנים יזכו בנשיאות, הוא יוחזר יחד עם עוד כל מיני חוקים מיושנים.
כאשר אותו קצין סיים את השאלה, נשמעו צעקות "בוז" מהקהל ואיש מהמועמדים לא אמר דבר. אובמה נזף במועמדים לנשיאות שלא עצרו את התגובות לשאלה המארין ההומו. זו בהחלט היתה דוגמה לאיך שהנשיאות הבאה תיראה במידה ויבחר אחד מהחבר'ה האלה.


אני לא מופתעת שדברים כאלה קורים בארה"ב, ארץ כלל הדתות החשובות והמומצאות, אבל אני בהחלט מאוכזבת מקליפורניה באופן אישי. תתביישי לך!

 להמתקת הפוסט לעיל, קבלו מתכון לאורז עם פירות יבשים, אחת מהמנות שהכנתי לארוחת ראש השנה. מנה מתוקה, מלאה וקלה להכנה - 


 אורז עם פירות יבשים 
(של ניקי ב., "אוכל עושים באהבה, עם תוספות קלות שלי)

מה לקנות?
בצל בינוני, חתוך לקוביות
חבילת פטריות שמפיניון, חתוכים גס
2 כוסות אורז
חצי כוס צימוקים כהים
חצי כוס משמשים מיובשים חתוכים לקוביות
חצי כוס חמוציות (גם בשביל הבריאות וגם בשביל הצבעוניות)
חצי כוס שקדים פרוסים / צנוברים / גרעיני חמניה
3 כוסות מים רותחים
כף דבש
כף סירופ מייפל
 אבקת מרק (לפי הטעם)
מלח ופלפל

 ועכשיו מה?
לחמם את התנור לחום של 180 מעלות צלזיוס (355 פרנהייט).
לערבב את כל החומרים היבשים בקערה גדולה.
לטגן את הבצל במעט שמן עד לריכוך, להוסיף את הפטריות ולערבב היטב.

לערבב בקערה נוספת את המים, הדבש, המייפל ואבקת המרק. להוסיף את הנוזלים לתערובת החומרים היבשים וךערבב היטב. 

להוסיף את הבצל והפטריות, לטעום ולהוסיף פלפל ומלח לפי הטעם.

להניח את התערובת בקערת פיירקס ולכסות בנייר כסף. לשים בתנור למשך 50 דקות. כאשר הזמן עובר, להוציא מהתנור אבל להשאיר את נייר הכסף ל- 10 דקות נוספות.

להרים בזהירות  את נייר הכסף, לערבב בעדינות ולטעום. אם האורז עדיין לא מוכן סופתי, הכניסו לעשר דקות נוספות אבל לא יותר. שאר החומרים החמים ימשיכו את תהליך ההכנה של האורז כל עוד נייר הכסף שומר על האדים בפנים.

מנה מתוקה לשנה מתוקה! 

בפוסטים הבאים אחזור לעצמי ואשתף בשתי המנות שהכנתי כקינוח לארוחת ראש השנה.

עד אז - צום קל (מיד אחרי שתקראו את הפוסט המתוק הזה - האהא!) וגמר חתימה טובה לכולם :)

יום שבת, 8 בינואר 2011

ארוחת ערב מחייכת וקינוח אדום


 בישראל הייתי מכינה פיצה ביתית – חצי פיתה, רוטב לפיצה של אוסם ומעל זה שמנו כל מה שהתחשק. זיתים, אננס, ירקות וכל דבר אחר שהבכור היה מסכים לו. מעל פיזרנו פירורי גבינת מוצרלה ויאללה לטוסטר.

כאן עוד לא מצאתי את הפיתות הנכונות, כלומר שיש להן את השילוב של טריות, טעם ועמידות. או שהן מתפרקות במגע או שהן עבות מדי ונתקעות בגרון. מאחר והתקווה שלי לצלחת חומוס-טחינה כמו שאני אוהבת בארץ נגוזה לגמרי, לא טרחתי לחפש את הפיתות יותר מדי.

לאחרונה הבכור ביקש כמה פעמים להכין פיצה ביתית. חיפשתי רעיונות חדשים עד שעליתי על משהו דומה וגם קומפקטי יותר. כך שהוא אוכל במידה וגם הקטנה נהנית.

מצאה חן בעיני האינגליש מאפין, הלחמניה העגולה השטוחה בגודל אגרוף. חציתי כל לחמניה, שמתי מעל כפית של עגבניות חתוכות קטן-קטן (אם מתעצלים לחתוך, ניתן להשיג אותן בקופסאות שימורים ליד העגבניות המרוסקות במרכול), הוספתי כפית של רוטב פיצה של פרגו, מעל פיזרתי פירורים מעורבים של שתי הגבינות שהיו לי בבית – מוצרלה, פרמזן וסיימתי עם חתימת האמן

                          הוא מחייך כי הוא לא יודע שהוא עוד שניה נכנס לתנור

למחרת ראיתי שהפירות עומדים לאבד את הכח שלהם ונידבתי אותם לקינוח החביב על הילדים. נכון שהוא לא הקינוח הכי בריא והכי אורגני אבל הילדים מקבלים מנה טובה של פירות מעורבים, אז זהו.

המרכיבים
- כל הפירות הקשים שיש בבית, במקרה זה שני תפוחים, שלושה קיווי ושתי בננות. 
- ג'לי אינסטנט אדום (בישראל הייתי קונה את הג'לי האדום שהצבע שלו מופק מסלק ולא מחומר מלאכותי אבל אני לא מצליחה למצוא את זה פה. האמריקאים האלו מתעקשים לאכול דברים מהמעבדה!)
- מים חמים

קשה, הא?

                      התוצאה יפה לעיניים של ילד ומלאה בפירות לעיניים של אמא.

 
 
הדלעת, אם תהיתם, היא מסיפור אחר (היא שייכת למרק הירקות שאני רוצה להכין ביום שני אבל תודו שהיא מוסיפה צבע)

ועכשיו גילוי נאות - 
בישראל לא היתה בעיה עם ה"מתכון" הזה. עבודה של חמש דקות, קירור של שעתיים בערך עד למיצוק ואושר לילדים שחזרו מהגן. משום מה, פה הג'לי לא מתמצק! ניסיתי כבר שלוש פעמים, כל פעם עם כמות אחרת של מים חמים, שילוב עם מים קרים ועוד כל מיני רעיונות הגיוניים וכאלה שלא אבל זה לא מצליח לי. גם אחרי לילה שלם, התערובת עדיין נוזלית. אני אמשיך לנסות ואעדכן. לפחות אלו מישראל יכולות להנות מהקינוח הזה, אם חידשתי פה משהו למישהי בכלל :)

ועוד קטנה אחת לסיום.
שולחים את הבכור לשטוף ידיים והוא חוזר עם תובנה אומנותית:

                                אמא, תראי - זו האות R וגם סימן שאלה