יום שני, 30 בינואר 2012

העיקר הכוונה

כשהייתי ילדה, הייתי עוברת בדרך הביתה מחוג ההתעמלות בשדה בו היו פורחים עשבים שונים וגם עלים יפים שנראו לי ממש כמו פרחים. הייתי קוטפת זר עלים ומביאה לאמא שהיתה מחכה לי בבית, שבוע אחר שבוע. היא היתה ממלאת מים בכוס ושומרת על העלים למשך יום או יומיים. אלו היו רק עלים, ולאמא שלי לא התחשק לקבל עלים פעם בשבוע כל שבוע אבל היא אמרה תודה עד שנמאס לה ואז היא אמרה את המשפט שכל פולניה מתחילה לומדת לדקלם - "העיקר הכוונה".

ועל מה ולמה פתחנו בסיפור?

החברה א' היא קרמיקאית בלתי נלאית. לא קומיקאית, קרמיקה - אית. ביתה כבר מלא ביצירות מיוחדות, יחידות, חמודות ועוד כל מיני מלות חנופה שהלקסיקון מאפשר.
עד שהגיע חג החנוכה לשנת 2011 ואז ניתן היה ליישם את אותו משפט פולני אלמותי.

התכנון היה נחמד, הרעיון מגניב ביותר. אבל אז מניחים את הנר וזה נראה קצת אחרת ממה שדמיינו בראש.
דמיינו איך זה ראה ככל שהנר נמס.
העיקר הכוונה!


אצלנו בבית אוהבים את הגששים. הבכור עדיין מבקש ממני להחזיר לדיסק שבאוטו את שיר הטלפון ("שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון, חייגתי לז'קלין, במספרה סימון" לשמיעה, לחצו כאן)
 בשבוע שעבר חגגנו לבכור "יום הולדת חצי". בגלל שהוא נולד באמצע יולי, הוא מעולם לא זכה לחגוג במהלך יום הלימודים הרגיל. ניגשתי אל המורה שלו וביקשתי לחגוג לו יום-הולדת-חצי והיא דווקא התלהבה מהבקשה. היא אמרה שהבת שלה חוגגת יום הולדת יום לפני הבכור האישי שלי ולכן היא בהחלט מבינה מדוע אני מבקשת לעשות משהו שלא כ"כ נהוג.
אמנם ה"חגיגה" היתה מאד מצומצמת אבל לפחות הוא זכה לכבוד הזה. בכיתה אחרת נאמר להורים שהמורה לא אוהב לחגוג לילדים את יום הולדתם. אבל לפחות הם זוכים לעמוד ראשונים בתור ליד הדלת!...

לכבוד החגיגה הכנתי מיני-מאפינז. הכנתי בלילה רגילה של עוגת וניל והוספתי סוכריות צבעוניות. למעלה קישטתי עם זילוף קרם בצבע ירוק ועליו סוכריית כוכב. הילדים בכיתה, שרגילים לקבל עוגת שוקולד רגילה, שמחו מאד!

ולמשהו בריא קצת יותר -

קציצות כרישה ועוף / מהבלוג "ביסים" 
  

מה לקנות?
600 גר' כרישה (משקל נטו של החלקים 'השמישים')- בערך 5 כרישות ג ד ו ל ו ת
1-2  כפות שמן זית (אפשר גם לוותר)
6  ענפי בצל ירוק- קצוצים 
חופן  פטרוזיליה קצוצה
מלח ופלפל גרוס טרי
2  מצות- מרוסקות דק דק (או פירורי לחם כ- 3/4 כוס(
2  ביצים

300  גר' עוף טחון (כרעיים) - לגרסה צמחונית, ניתן לוותר על העוף ולהגדיל את כמות הכרישה

ועכשיו מה?
חותכים את הכרישות הנקיות בחתך אורכי (הבסיס נשאר מחובר) ושוטפים היטב מחול. קוצצים דק ומעבירים למחבת גדולה ורחבה. מוסיפים שמן זית ו- 1/4 כוס מים ומתבלים במלח. מאדים מכוסה כ- 10-15 דקות על להבה בינונית. מערבבים מדי פעם. כשרך, מוסיפים את הבצל הירוק הקצוץ, מערבבים ומבשלים עוד כדקה ללא מכסה על להבה גבוהה עד שכל הנוזלים נעלמו.

מצננים.
בינתיים, מרסקים את המצות במעבד מזון (כמות שוה של פירורי לחם תהיה בערך 3/4 כוס).
כשהכרישה נעימה למגע מוסיפים את הביצים, העוף, הפטרוזיליה ופירורי המצה. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים בזרוע נטויה. העיסה רכה מאד אבל עומדים בפיתוי ולא מוסיפים עוד פירורי מצה- אתם לא רוצים קציצות מצה. העיסה תתייצב מעט בקירור. בשלב הזה כדאי לטגן חתיכה קטנה במחבת בכדי לבדוק תיבול וגם יציבות קציצתית (ככה תדעו האם חובה להוסיף עוד מעט פירורים או שלא). מצננים במקרר לשעה או יותר
גם לאחר הקירור העיסה יחסית רכה וזה בסדר. מעצבים את הקציצות בעדינות בידיים רטובות מעט ומטגנים עד לזהוב.

הכמות המתוארת מספיקה לכ- 20 קציצות, תאמינו לי שיחסלו את כולן בארוחת הערב!


יום שבת, 7 בינואר 2012

עונג שבת

שישי בערב -
לפני היציאה לחופשת חג המולד, העניק ועד ההורים בבית הספר בו אני מלמדת, זוג כרטיסים לקולנוע בתור הערכה ואמירת תודה.
המפרנס ואני רצינו לראות את הסרט Tinker Tailor Soldier Spy והקולנוע אליו קיבלנו כרטיסים נראה מעניין. כבר ציינתי בפוסט הזה את נפלאות הקולנוע האמריקאי, הפעם מסתבר שגילינו את קולנוע "לב" המקומי.
כשראיתי את הסרטים המציגים שם - סרטים על פינה באוש, על המלך אדוארד וגב' סימפסון וכן הלאה, הבנתי שזהו מעין מועדון הסרט הטוב, מקום בו לא תראו את "משימה בלתי אפשרית" אלא אם טום קרוז יפצח בריקוד בלט או דקלום שירה מודרנית. כלומר - קולנוע "לב".

הסרט היה חביב, גארי אולדמן עושה עבודה נפלאה ויש קטע אחד בו הוא מוציא סוכרית מנטה ומכניסה לפה בדיוק כמו ב"ליאון", שניה לפני שהוא אומר את אחד המשפטים האלמותיים בקולנוע - I love these calm little moments before the storm - it reminds me of Beethoven".
מי שלא יודע על מה אני מדברת חייב לעצמו לראות את הסרט (באנגלית שמו The Professional) או לפחות את הקטע הזה.

בכניסה לאולמות הקולנוע נמצא כמובן הקיוסק, בו מצאתי אפשרויות חדשות של קולינריה קולנועית - 

טעמים שונים של תיבול לפופקורן, במיכלים קטנטנים שמספיקים בדיוק לבליסה קולנית במהלך סרט אחד


סוגי תה שונים לאניני הטעם (הקולינרי והקולנועי - הרי אמרנו שזהו קולנוע "לב"!)


הכניסה המרשימה. פוסטרים של צ'רלי צ'פלין, סינמה פרדיסו ודומים


הקולנוע - CineArt Santana Row

שבת בבוקר - 
אנחנו אוהבים לפתוח את הסופ"ש עם פנקייק. אנחנו יושבים עם הילדים סביב השולחן, עליו מונחות אפשרויות מתוקות שונות. כל ילד בוחר מה שהוא רוצה וההורים מרוצים שהילדים מקבלים מנת סוכר שתשמח את הילדים לפחות לשעה הקרובה.
בשבוע האחרון גלתה לי חברתי היקרה על ארוחת הערב האהובה על ילדיה. כמובן שהזדרזתי לנסות את המתכון הכה-פשוט-איך-לא-עליתי-עליו-קודם, וההצלחה היתה רבה. 

Crepe - O
(או - הקרפים של אסנת)



מה לקנות?
1 כוס קמח
1 כוס חלב
1/4 כוס סוכר
ביצה
1 כפית תמצית וניל (אם רוצים מתיקות לקרפ, לא חייבים)
1/2 כוס צימוקים (לא חובה)

ועכשיו מה?
אין פה טריקים מיוחדים - פשוט לערבב!

באמצעות מצקת יוצקים על מחבת משומנת ועושים עליה סיבובים, ממש כמו שמורחים רוטב על בצק  בפיצריות. כך מרחיבים את הרדיוס של הקרפ. אני בחרתי הפעם להכין אותם בגודל של פנקייק, זה מה שרואים בתמונה.
להגשה, הניחו על השולחן סירופ מייפל, ממרח שוקולד, (הילדים שלי מעדיפים את שוקולד השחר על נוטלה למרות שאבא שלהם מתחלחל מהרעיון), קונפיטורת אפרסקים או תותים. 
אם הולכים על הקרפ הרחב, תנו לדמיון לעוף במרחבים - גבינה לבנה, גבינה צהובה, בננה תותים וקצפת או כל מה שהמוכרים בעמדות הקרפים בקניונים מגישים.

בבית החדש ששכרנו, שודרגתי לכיריים ותנור שתמיד רציתי וגם צ'ופר - משטח חימום (griddle), 
מושלם לפנקייק או קרפ של שבת בבוקר!

אז איזה קרפ הייתם ממציאים?