אז התחלנו כיתה א'.
בישראל, ממלאים טופס לפני תחילת שנת הלימודים ובו כותבים את שם החבר הטוב שהילד שלך היה רוצה להיות איתו באותה הכיתה,על מנת להקל עליו את המעבר. לזכות מערכת החינוך אומר כי אכן משתדלים ולרוב מצליחים לענות על הבקשה.
כמו כן, יש פגישות לקראת תחילת הלימודים. ההורים פוגשים את המורה, הילדים פוגשים אותה ורואים את בית הספר והכיתה וכך כולם מרגישים הקלה ומגיעים ביום הראשון ללא כל חשש מהלא-מוכר.
א-ב-ל, אני לא גרה כעת בישראל, והבכור לא נכנס למערכת החינוך הישראלית.
כבר כתבתי את
דעתי על בית הספר והמורים פה בארה״ב, אבל בשנה שעברה היינו בגן חובה, קינדרגרדן כמו שהוא נקרא כאן, שהוא בעצם החטיבה הצעירה של בית הספר היסודי. לכן המעבר לכיתה א' אינו משמעותי עבור הילדים כי הם נמצאים בבית הספר כבר שנה שלמה.
עומדים בטור ישר בחצר הגדולה עד שהמורה מגיעה ולוקחת את הילדים לכיתה
באמצע אוגוסט התחילה שנת הלימודים והבכור התחיל כיתה א׳. כשהיינו בביקור בישראל, עמדתי ב״צומת ספרים״ מול מדף שלם של ספרים העוסקים בנושא. ספרים נחמדים, מצחיקים עם חרוזים וכל מיני חגיגות שונות המציינות את המעבר של הילד למערכת החינוך הבית-ספרית.
היו לי דמעות בעיניים כי אף אחד מהספרים לא התאים לבן שלי. לא אקנה ספר המתאר את דגל ישראל או את ההמנון ששרים בימי חג ומועד, לא ארכוש ספר עם תמונות של איך נראית כיתה ישראלית. מאד רציתי להתחיל להתרגש, להרגיש כי הבכור אכן גדל ומתחיל דרך חדשה -רגשות שחברים תיארו לי אך אני לא חוויתי.
אמא שלי אמרה לי את הנכון - ״זה לא חסר לו, זה חסר לך״. היא צודקת אבל זה באמת חסר לי!
כאן אין הכנה לקראת הכניסה לכיתה א׳.
בערב שלפני תחילת הלימודים מגיעים כולם ומחפשים את שם הילד ברשימות התלויות על קיר הספריה. אין מורים בסביבה, הכיתות נעולות, אין שום סימני חגיגה או שמחה.
בבוקר למחרת, היום הראשון ללימודים, נעמדו כל הילדים בטור ישר בחצר בית הספר, לפי מספר החדר שלהם כפי שהיה כתוב ברשימות. חיכינו לצלצול ורק אז סוף סוף ראיתי את המורה של הילד שלי. לא יצא לי כלל לדבר איתה, להכיר אותה.
לי עוד היה מזל כי המורה הזמינה את ההורים להכנס לכיתה, לעזור לילדים לחפש את שמם על השולחן שלהם ורק אז ללכת. היו כיתות בהן ההורים אמרו שלום לילדים מחוץ לחדר.
יתרה מכך, אני מברכת על מזלי שלא הכניסו את הבכור לכיתת combo, שהיא כיתה משולבת של כיתה א׳ וכיתה ב׳. זה דבר יחסית נפוץ באזור שלנו בגלל המגבלות התקציביות וריבוי הנרשמים. יש כיתות combo של כל הכיתות, מ א' ועד ה׳, הכיתה האחרונה ביסודי. יש כיתות בהן המורים כבר מכירים היטב את השיטה ומצליחים ללמד היטב את התלמידים של שתי הכיתות ויש מורים שלא כל כך, וכך יוצא שתלמיד בכיתה ד׳ ילמד באותה כיתה עם תלמידים מכיתה ג׳ ולא מתקדמים בקצב שהיו יכולים, אם היו בכיתה ה׳ רגילה.
את כל זה ידענו ולא יכולנו להיות רגועים עד שתלו את הרשימות, 12 שעות לפני תחילת הלימודים עצמם.
מיסיז יאמה מציגה את הכיתה בפני ההורים שמתרגשים יותר מהילדים עצמם
גם את מערכת השעות המוכרת לכולנו, תלויה על דלת המקרר, אני לא מקבלת. מכיוון שהילדים לא צריכים להגיע עם ציוד כמו ספרים, מספריים, עפרונות, צבעים, מחק וכו' (כי את הכל הם מקבלים מביה"ס והכל נמצא בכיתה - גם ספרים, חוברות ומחברות. אין צורך לקנות כלום!), אני לא צריכה להכין את התיק ולא צריכה לבדוק במערכת מה לומדים מחר.
בגלל זה, אין לי מושג מה הילד שלי למד היום! אני מקבלת בסוף כל שבוע תיקייה עם דפי עבודה שהוא עשה במהלך השבוע ורק כך אני מגלה מה הוא למד ועל מה הוא עבד. ביום-יום, אין לי מושג מה הוא לומד, איזה עבודות הוא עשה - כלום. וזה קשה כי בנים, כששואלים אותם איך היה היום? - כיף. מה עשית היום? - לא זוכר.
אז אני צריכה לחכות לסוף השבוע כדי לדעת מה הילד שלי עשה ביום שני. לך תשאל אותו עכשיו משהו על זה.
לפחות יש מגבלה של 21 תלמידים בכיתה ולא שלושים ומשהו כמו ביסודי בישראל.
מה שנקרא - הכל יחסי.
לתחילת שנת הלימודים החדשה, הנה משהו קצת מתוק וטיפה אלכוהולי -
קאפקייקס אייריש קרים
חומרים: (כמויות ל- 24 קאפקייקס)
2.5 כוסות קמח
3 כפיות אבקת אפיה
1/2 כפית מלח
1/2 כפית קינמון
1.5 כוסות סוכר
12 כפות חמאה רכה (בטמפרטורת החדר)
2 ביצים בטמפרטורת החדר
2 חלבונים בטמפרטורת החדר
2 כפיות תמצית וניל
3/4 כוס עד כוס אחת של אייריש קרים (לפי הטעם)
לציפוי:
(שימו לב - הציפוי מאד מתוק, נסו אותו לפני שאתם מצפים את העוגות ותחליטו כמה אתם רוצים לשים)
כוס חמאה רכה
4 כוסות אבקת סוכר
4-5 כפות אייריש קרים (לפי טעם)
לחמם תנור ל- 350 פרנהייט, 180 צלזיוס.
- בקערה גדולה, ערבבו היטב קמח, אבקת אפיה, מלח וקינמון.
- בקערת המיקסר עם הגיטרה,ערבבו את החמאה והסוכר עד שתווצר תערובת רכה ואוורירית, בערך 2-3 דקות.
- הורידו את המהירות והוסיפו ביצה אחת אחרי השניה ואז את החלבונים, אחד אחרי השני. הוסיפו את הווניל וערבבו עוד קצת עד להטמעה.
- עכשיו הוסיפו את האייריש קרים ותערובת הקמח מהקערה הקודמת בשלושה חלקים, כשמתחילים ומסיימים עם הקמח.
הניחו כף גדושה מהבלילה בכל כוסית קאפקייק (מנז'ט). שימו לב לא למלא יותר משלושת-רבעי הכוסית!
- הכניסו לתנור למשך 15-17 דקות (בדקו אחרי 15 דקות, הקאפקייקס מוכנים כשהסכין יוצא חלק וקצת לח, ללא בלילה). הניחו להם להצטנן במשך חמש דקות בתוך התבנית ורק אחר כך הוציאו אותם (כך אנחנו עוזרים להם להתייצב בתוך תבנית מחוממת).
עכשיו קחו שתי דקות - צריך לרחוץ את קערת המיקסר...
- כשקערת המיקסר יבשה, שימו בה את המחאה הרכה והפעילו את המיקסר עם הגיטרה עד שמתקבל קרם רך וקצת אוורירי. הוסיפו את אבקת הסוכר חצי כוס בכל פעם (אם אתם לא רוצים שכל המטבח יתכסה בעננת אבקת סוכר), עד להטמעה. עכשיו הוסיפו את האייריש קרים.
חשוב - לטעום! תטעמו את הציפוי וחשבו אם יש מספיק אייריש קרים לטעמכם. אם לא - הוסיפו חצי כף בכל פעם עד שנראה לכם שהטעם מורגש היטב אבל לא דומיננטי מדי. כך תעשו גם עם הבלילה ועם כל בלילה שאתם מכינים. לפעמים רושם המתכון לא אוהב טעם חזק מדי או להיפך אז צריך להתאים את המתכון למה שאנחנו אוהבים.
- קחו שיפוד וחוררו מספר חורים בכל קאפקייק והברישו מעל קצת אייריש קרים. כך הנוזל מחלחל היטב ויש הרגשה "טריה" של הליקר בכל עוגה.
צפו את הקאפקייקס בעזרת שקית זילוף או מריחת הציפוי בעזרת סכין שטוחה. אפשר לפזר מעל קצת אבקת קפה או קקאו לקישוט.
לחברותי מישראל, שתהיה לכן ולילדיכם שנת לימודים נפלאה וכיפית!
