לפעמים אני נדהמת איך אני צריכה להתאמץ כדי למצוא כאן דברים שבישראל הייתי מוצאת כמעט בכל מקום.
דוגמא מספר אחת -
ליום
הולדת שלוש של הקטנה, היא בקשה עוגה של ״ניקבל״, טינקרבל בתרגום חופשי.
אין בעיה, בישראל הייתי מכינה הרבה עוגות בסגנון הזה, עם בצק סוכר וציור,
או מהמוכנים או כזה שהייתי מציירת או מעתיקה. היו לי כל החומרים הדרושים
ואם נגמר לי משהו, הייתי קופצת ל״שוגה״ בכפר מל״ל וקונה. אמנם לא בזול אבל
מצאתי כל מה שהייתי צריכה, כולל הדרכות והסברים. לא חסרים מקומות כאלו
בישראל, יש את ״מותק״ בתל אביב, ״ספייסס״ בהדר יוסף, ״טייסט״ ברעננה, ״לגעת
באוכל״ ברעננה ובראשל״צ ועוד ועוד. בכל אלו ביקרתי ואני ממליצה עליהן אבל
יש עוד המון מקומות.
בקיצור,
חשבתי לתומי שאעשה זאת בקלות. אכין עוגת שוקולד, אחצה אותה ואמרח ממרח
וניל (כדי שיהי פס לבן לאורך כל פרוסה, אני אוהבת שטויות סימטריות כאלה),
אצפה בבצק סוכר לבן ואמצא מקום שידפיס לי את הדמות של טינקרבל, אחרי שאמצא
תמונה טובה באינטרנט.
כך, בקלות הזו, עיצבתי את העוגה של הבכור כשחגג ארבע וביקש את
ספיידרמן -
את הדמות של ספיידרמן הזמנתי דרך האתר מתוק.נט, אתר מומלץ למתחילים בתחביב הזה, עם שירות אמין ואדיב.
לא בעיה, נכון? אז לא נכון.
להכין
עוגה זו לא בעיה. להכין ממרח וניל זו לא בעיה. הבעיה מתחילה כשאני צריכה
לקנות בצק סוכר והבעיה גדלה הרבה יותר כשאני צריכה להדפיס את התמונה.
את בצק הסוכר קניתי בחנות התחביבים Michael's, במדף שנמצא בין חותמות גומי לבין פרחים מפלסטיק.
לא
מצאתי מקום שידפיס את הדמות של טינקרבל. יש הרבה אתרים שימכרו לי את
המדפסת, את הדפים האכילים ואת הצבע המיוחד אבל אני לא מכירה באופן אישי את
אלו המציעים להדפיס ולא רציתי ליפול על מישהו לא אמין כשמדובר בעוגת יום
הולדת. חקרתי המון ובסוף מצאתי חנות קטנטנה בסן חוזה, שנראה כי היא מכילה
את כל הציוד שאני צריכה. נסעתי לשם (היייתי צריכה את ה GPS כי החנות הקטנה
נמצאת בשכונה קטנה בין רחובות פנימיים וקטנים). באושר גדול ראיתי את מה שהם
שמו בחלון הראווה ונסעתי פנימה עם שיר בלב ודילוג שמח.
אוקיי, אז יש להם המון כלים, באמת. כל התבניות, השבלונות, החוברות וכו', שכל
אמריקני ממוצע היה מחפש. הרבה פסחא, הרבה הרבה ישו, הרבה תרנגולי הודו אבל
לא הרבה דברים לעוגות של ילדים. כששאלתי מה לגבי, אמרו לי הנה - ופרשו
ידיים לכיוון הקיר האחורי. שם היו עשרות מגרות קטנות. זוכרים את החנויות
הישנות שהיו בנחלת בנימין, עם מגירות קטנות וצרות שמכילות עשרות סוגים של
כפתורים? אז ממש ככה. רק שבמסגרות האלו היו עשרות סוגים של פלסטיקים על
שיפוד קטן, שאני אמורה לתקוע בעוגה. שום ציורים על דפים אכילים. כששאלתי את
המוכרת על ציורים כאלה, היא אמרה לי בשביל מה? קחי תמונה של הילדה, הדביקי
אותה על מקל ותקעי על העוגה, הילדה שלך ממש תתלהב!
ממש.
אז לא. לא התלהבתי ויצאתי משם.
בסוף לא תאמינו לי היכן מצאתי את הדמות שהשתמשתי בה. באמזון...
כמובן
ששבוע אחרי חגיגת יום ההולדת, אמרו לי שניתן להדפיס דמויות על דפים אכילים
בסניף ״לאקי״ על פוטהיל. יופי, תודה. אני אזכור לשנה הבאה.
לפניכם התוצר הסופי עם ״ניקבל״ בכבודה ובעצמה -
ועכשיו, בניגוד לחוויה שתיארתי לעיל, לפניכם מתכון קליל לעוגיות מתוקות - זהירות, הן באמת מתוקות מאד! הבננה הבשלה-מאד-מאד, יחד עם השוקולד צ'יפס הן שילוב רצחני של מתיקות. מומלץ לילדים (גם הקטנים כי הן עוגיות מאד רכות, ממש לא מהסוג קראנצ'י) ולגברים שמחפשים משהו-מתוק-באחת-עשרה-בלילה.
עוגיות בננה ונתיחי שוקולד
מה לקנות?
1/3 כוס חמאה רכה
1/2 כוס סוכר
1 ביצה
1/2 כוס בננה בשלה מאד (כזו שקליפתה משחירה), מעוכה
1/2 כפית תמצית וניל
1 כוס קמח
1 כפית אבקת אפיה
1/4 (קמצוץ) כפית מלח
1/8 (חצי קמצוץ, אל תהיו קטנוניים אתי!) כפית סודה לשתיה
1 כוס נתיחי שוקולד מריר
ועכשיו מה?
מחממים תנור ל- 180 צלזיוס, 350 פרנהייט.
לוקחים קערה ומערבבים את המרכיבים היבשים - קמח, אבקת אפיה, מלח וסודה לשתיה. מניחים בצד עד שנצטרך אותם, שזה עוד שתי דקות.
עכשיו לחמאה והסוכר - מערבלים אותם עד שמתקבלת תערובת חלקה ואוורירית.
מוסיפים את הביצה, הבננה ותמצית הוניל ומערבבים היטב.
עכשיו מוסיפים בחלקים (לא בבת-אחת) את תערובת הקמח ומערבבים היטב עד להטמעה.
מוסיפים את נתיחי השוקולד ומערבבים.
הערה קטנה - הקערית בצילום הכילה כמות של כוס נתיחי שוקולד ואז הגיעו הילדים וראו מה אני עושה. לכן מה שרואים בתמונה זה מה שנשאר. גם זה, אגב לא נשאר הרבה זמן אחרי שהתמונה צולמה. גם העוגיות לא נשארו הרבה זמן!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה