(לא, זה לא פוסט מוקדם לפסח, זה רמז לבאות)
יש כאן הרבה פעילות שמיימית, אם תרשו לי לקרוא לזה כך. בגלל שיש כאן מרחבים פתוחים ואין מגדלים ומנופים שחוסמים את הנוף, יוצא לנו להבחין במטוסים והסימנים שהם משאירים בשמיים -
יש כאלה ששואפים להגיע למעלה-למעלה, רחוק ומהר ובקו ישר ובטוח
יש כאלה שמתחילים בקו לא ברור, לא בטוחים לאן הם רוצים להגיע ואז -
אה, כן! עכשיו נזכרתי למה אני אוחז במוט ההיגוי ויש המון אנשים מאחור
יש כאלה שברגע מסוים לא בטוחים. לנחות? לא לנחות. לנחות? לא לנחות.
אז יוצא להם קו מקווקוו, כאילו הם מכחכחים בגרון
ויש כאלה שאפתניים, שבמהלך הטיסה שמים פס על הירח וממשיכים
לטובת הקוראים שלא נולדו עם העכבר ביד - אם אתם לא מצליחים לראות היטב את הפרטים, הקליקו על התמונה כדי שתפתח בחלון אחר בגודל יותר ברור.
גילוי נאות מס' 1- נכון שאמא שלי כבר העירה לי שרואים הרבה תמונות שאני מצלמת בזמן הנסיעה אבל מי שמכיר אותי יודע שאני, איך לומר בשפה פוליטיקלי-קורקטית? מולטי-טאסקינג!
מזג האוויר היום גשום וקריר, אבל לפחות לא כמו שהיה לפני שבועיים, כשלא ראיתי את המשך הכביש והייתי צריכה להפעיל את הג'י.פי.אס רק כדי לדעת מתי אני מתקרבת לצומת...
ועכשיו חידה -
מה עושה אמריקאי ממוצע כשיש שני נתיבים לפנות שמאלה, הנתיב השמאלי מלא ובימני יש רק רכב אחד?
כמובן, ממתין לתורו בסבלנות בנתיב השמאלי המלא!
גילוי נאות מס' 2: גם אני נשארתי בנתיב הזה אבל רק כי היה יום ראשון והמפרנס והילדים היו איתי ברכב. אחרת אין שום סיכוי שהייתי מחכה בנתיב הזה. בשביל מה אלוהים ומחלקת התחבורה המציאו שני נתיבים??
סופ"ש נפלא לכולם!
אמא שלך עדיין צודקת בקשר לצילום תוך כדי הנהיגה! למרות שאת מפליאה במולטי- טאסקינג שלך.
השבמחקמה לעשות, מי שמרובע-נישאר בנתיב הפקוק!
אם אלוהים ומע"צ חילקו עוד נתיב, לא נשתמש בו?
אשרייך שעינייך תמיד נשואות לשמיים. מטוסים, עננים ושקיעות מרהיבות, משהו שכנראה אנחנו נהנים ממנו מדי יום ועד שלא הארת את תשומת ליבי לא נתתי אליו את הדעת.
השבמחקאני מאד מאד שמחה!!
השבמחקתודה רבה על התגובה הנפלאה, גם אם אני לא יודעת מי כתב אותה :-)