לפני חודש הזמנתי עדשות מגע חדשות. קניתי דרך רופאת העיניים כדי להיות נחמדה, למרות שהייתי יכולה גם להזמין דרך contacts.com. כשהן הגיעו, היה גם פתק שאומר שאם נמלא את הפרטים של הקניה בתוספת הוכחת קניה (הקפל של הקופסא), נקבל חזרה אחוז מסוים של הרכישה.
זה דבר מקובל מאד, קוראים לזה rebate. אם לא מתעצלים ושולחים, מקבלים חזרה סכום לא מבוטל בכלל. כך גם קיבלנו חזרה 250 דולר אחרי שרכשנו מכונת כביסה חדשה.
בשבוע שעבר קיבלתי את הריבייט. הוא הגיע בצורת כרטיס אשראי של ויזה, עליו היו מוטענים 75 דולר! בגלל שבשבועיים האחרונים אנחנו במתכונת חופשת חג המולד (הילדים בבית וחורף בחוץ), הלכנו למסעדה תאילנדית קרובה לבית (ותודה לאפרת על ההמלצה).
ארוחה נהדרת בחסות ג'ונסון אנד ג'ונסון
הכרטיס שילם על ארוחה מלאה לארבעה אנשים (טוב, שני מבוגרים ושני ילדים) ונשאר עודף, אז באמת לא היתה ברירה והלכנו יומיים אח"כ לארוחת סושי. מה לעשות, כשנותנים, לוקחים, לא?
כשסיימנו את החגיגה, חזרנו למקורות והכנתי לבכור טוסט גבינה צהובה.
תראי אמא, טוסט עם חיוך ולשון בחוץ!
שתהיה לכולנו שנה אזרחית נפלאה, עם משחקים בשלוליות, שירים מתחת למטריה וקשת בשמים!
מקסים! אני חייבת להודות גם שלמרות העושר הקולינרי של ניו יורק, מה שבאמת פינטזתי עליו הוא קוטג'. אין כמו חזרה למקורות (ויש לחקור למה אי אפשר לייצא קוטג' לחו"ל).
השבמחקשנה מעולה!
תודה רבה!
השבמחקהאמת, אנחנו יכולים להשיג קוטג' אצל המקסיקני (כמו שכולם קוראים לו) שמביא מוצרים ישראלים אבל הוא יקר ותאריך התפוגה שלו מהיר מדי.
אני הכי מתגעגעת לבורקס טרי וטוב, כזה שהייתי מוצאת בניו-יורק בפינה מתחת לאמפייר סטייט בילדינג.
ברוכה השבה לארץ המובטחת :-)