סן פרנסיסקו בתמונות

סן פרנסיסקו היא עיר יפה. יש בה חלקים עירוניים יותר, חלקים עניים יותר וחלקים סיניים יותר. אני לא עומדת להראות לכם את גשר הזהב ולא הולכת לשיר את השיר של אריק איינשטיין שהיה הרינגטון שלי במשך חצי שנה. היום אני רוצה לשתף אתכם בשלושה רגעים יפים, טיפוסיים לעיר -

לאורף הרציפים יש עשרות מוכרי פירות ים במצבי צבירה שונים - מרק, נזיד, בכריך, עם אורז, עם פסטה ועוד ועוד אפשרויות בלי סוף.
לטעמי, הדרך הכי טובה לטעום את מרק הסרטנים הסמיך (ביסק - Bisque) היא בתוך "קערת" לחם עבה, ממש כמו שמגישים ברוב המסעדות בצפון רמת הגולן. לא יודעת מי התחיל עם זה אבל אני מהמרת על העיר הערפילית.

מדי פעם הציפורים המקומיות מקבלות את הלחם שאיזשהו אורח לא סיים. נראה כמו קערת שתיה שמזמינה להקת ציפורים, רק הפעם עם ביסים.

בנסיעה לעיר יש מראות יפים ואני במיוחד אוהבת את התמונה הזו - לא מדובר בשלג, אלא בעננים ה'נשפכים' מעל ההרים המקיפים את העמק

כשהערפל מתפזר, לאט לאט מתגלים המבנים הגבוהים של העיר ואז מתחילה תחרות - למי יש יותר ארוך?

ועכשיו, מה אוכלים כשחוזרים הביתה?

עוגיות טחינה של בני סיידא

 קלות מאד להכנה, טעימות ומאד ישראליות.

(כמות לכ- 40 יחידות)

מה לקנות?

3 כוסות קמח

1 שקית  / 30 גרם / כף גדושה אבקת אפיה

1 כוס טחינה גולמית (לא מתובלת)

1 כוס סוכר

200 גרם חמאה רכה (בטמפרטורת החדר)

40 חצאי שקדים מולבנים / פקאנים, לקישוט

לחמם את התנור ל- 180 צלזיוס / 355 פרנהייט.  

לערבב בקערת המערבל את כל החומרים ביחד (איזה יופי, לא צריך לרחוץ 10 קערות שונות בשביל העוגיות הללו!), לערבב / ללוש עד לקבלת בצק אחיד.

לגלגל כדורים קטנים, לשטח את כל כדור קצת ולנעוץ פקאן / שקד.

לאפות כ- 15 דקות (אני הייתי צריכה לחכות 17 דקות, בפעם הבאה אגלגל כדורים קצת קטנים יותר), עד שהעוגיות מזהיבות ממש קצת. להוציא מהתנור, לתת להן להצטנן על התבנית כמה דקות ורק אז להעביר לרשת צינון. אם תרצו להעביר מהר מדי, העוגיות יתפוררו לכם בידיים.

זהו - לא קשה, לא לוקח הרבה זמן (אולי הגלגול בעצם) וטעים-טעים. אפילו קצת בריא!