יום שני, 12 בספטמבר 2011

בייגל'ה צבעוניים

לפני שנה בדיוק ישבתי בגלידריה עם הילדים ושמעתי שהמשפחה שישבה בספסל לפנינו מדברת עברית.
עוד היינו חדשים כאן, רק שלושה שבועות של ותק, ועדיין הרגשתי מאד זרה. לכן, כשזיהיתי את העברית, הרמתי קצת את הקול שלי כדי שהם ישמעו את העברית שלנו.
הייתי בטוחה שברגע שהם ישמעו את העברית, הם יסתובבו ויאמרו שלום, מאיפה אתם? מתי הגעתם? צריכים עזרה?
אבל הם לא הסתובבו ולא אמרו שלום ולא הציגו את עצמם. מאד נעלבתי, חשבתי שכל הישראלים חברים זה לזה ומאד הפתיע אותי שלא היה להם אכפת מאיתנו.

היום, שנה אחרי, ישבנו לארוחת צהריים ושמעתי משפחה אחרת מדברת עברית. לא הסתובבתי, לא אמרתי שלום ולא הצעתי עזרה לחדשים.

כי חצי סאניוויל ורבע מקופרטינו הם ישראלים - עכשיו אני כבר יודעת.

ובנימה אחרת, מתוקה יותר -

ראיתם פעם צבעים שאפשר לאכול?

הפעם בחרתי לשתף ברעיון ולא מתכון. מדובר במשהו כ"כ פשוט וכ"כ חמוד!

נתחיל עם הבייגל'ה.
צריך לרכוש אצבעות בייגל'ה עבות, בעובי של אצבע אנושית. אם קונים את האצבעות הארוכות, אפשר לעשות חירור קטן עם סכין משוננת ואז פשוט לשבור לשניים.

עכשיו לוקחים שוקולד. אם אתם גרים בישראל, קחו שוקולד לבן וארבע קעריות קטנות. שימו חמש-שש טבליות בכל קערית והמיסו את השוקולד במיקרוגל (30 שניות על חום גבוה, ואז 10 שניות בכל פעם עד שהשוקולד נמס). בכל קערה שימו טיפות של צבע מאכל עד שתגיעו לצבע הרצוי. אני מציעה להמיס קערית בכל פעם, לא את כולן בבת אחת כי השוקולד יתגבש ותצטרכו להמיס מחדש.

אם אתם גרים בארה"ב, תחסכו מעצמכם את הבלגאן וקנו candy melt. מדובר בשקיות של מטבעות שוקולד בצבעים שונים וניתן למצוא אותן במייקל'ז וחנויות לציוד למסיבות (Diddam's, Party City וכו'). עקבו אחר ההוראות להמסה (30 שניות במיקרו) והכינו בקעריות קטנות לפי מספר הצבעים הרצויים.




עכשיו קחו את הבייגל'ה וטבלו את הקצוות בשוקולד, קצת בכל קצה, לא הרבה. הניחו על נייר אפיה להתייבשות.


כך נראו הקעריות בסיום התהליך -


וכך נראו המקלות בזמן שהשוקולד התייבש -



 אחרי רבע שעה בערך, כשהמקלות יבשים, שימו ניירות בצעוניים במדפסת והדפיסו את ה- PFD בדף הזה.

ככה זה יראה -


ועכשיו - להלביש את המקלות המוכנים. לקחת כל ריבוע, לעטוף את המקל באמצע, להדביק את הקצוות בנייר דבק.


נראה אמיתי, נכון??

אני והבכור בחרנו לקחת נציג של כל צבע, לשים בשקית מתנה ולתת לחברים בכיתה. המורה אמרה שלא כדאי לאכול את זה בשעת ההפסקה אלא לשמור את זה להנאה בבית והרסה את התענוג של הבכור שרצה לראות את החברים נהנים מהממתק שהוא הכין עבורם.

אבל גם היא קבלה שקית של צבעים אכילים כי אנחנו אוהבים את מיסיז יאמה!

3 תגובות:

  1. מקסים!! איזה רעין מדליק! ממש אמיתי...
    הקטנטנה לא התבלבלה ואכלה גיר צבע?

    השבמחק
  2. רעיון ממש מקסים- מעניין איזה צבע יותר טעים, לאדום יש טעם תות?

    השבמחק
  3. אוי יצא מקסים. איזה רעיון חמוד וטעים. ואפילו לא צריך ספר מתכונים בשביל זה...קצת מלאכת יד והכול מוכן :)

    השבמחק