ברחובות שלנו יש קסם מיוחד

 כשחשבתי על הכותרת לפוסט הזה, מיד עלתה לי שורה משיר של משינה. עוד מעט תראו למה.

בפעמים קודמות שיתפתי בכל מני חוויות של בית שמש (Sunnyvale) בה אני גרה,  הפעם מדובר על "איך פה עושים דברים קצת אחרת".

שמעתם על המושג Tenting? מהמלה Tent, אוהל. כשבבית יש בעיית טרמיטים או חרקים נוספים שלא ניתן להפטר מהם בדרך רגילה, או כשמוכרים את הבית ורוצים ממש לטהר אותו לפני שהבעלים החדשים באים, מכסים את כל הבית ביריעה אטומה וממלאים את הבית ברעל המתפזר באמצעות מכשירים מיוחדים המוצבים בכמה נקודות בבית.

כך נראה בית (ועוד בית יפה!) בזמן הטיפול:

כאשר עברתי ליד אותו בית שבוע לאחר מכן, הוא כבר נראה אחרת:

 עכשיו הוא מוכן לדייר החדש, מיד אחרי שיסיימו להחליף את הרעפים. אני בהחלט הייתי שמחה להכנס לבית הזה...

בקצה אותו רחוב יש תמרור שמצחיק אותי בכל פעם שאני עוברת לידו:

Speeding tickets available ahead

לא כתוב "הזהרו, מכמונות מהירות ברחוב הבא" אלא בצורה מאד מנומסת, משהו כמו "ניתן לקבל דו"חות מהירות ברחוב הבא". לא תודה, יש לי במגרה כמה מישראל.

בשבועיים האחרונים התלמידים עסוקים בבחינות S.T.A.R שהן המקבילות למיצ"ב הישראלי. לכן כשעברתי ליד אותן כיתות ראיתי שעל כל דלת יש שלט מאד ברור - 

 אדום, כתוב בגדול ותלוי על הדלת. לא להפריע, מה לא ברור??

לא כמו כל כתה שהיתה לי, אם בתור תלמידה או מורה, כשבשעת בחינה היו נכנסים ויוצאים ללא מפריע.

ועוד בנושא בית-ספר. לפניכם שאלה במתמטיקה לתלמידי כתה ד'.

לא ג'ק וג'יל, לא ג'ון וג'וליה. מטאו ומוחמד.

אנא המנעו מבדיחות גזעניות (אנחנו כבר הרצנו המון, זה דורש!).

תשמחו לשמוע שמצאתי בית קפה חדש.

אין בו מקרר של מאפים ועוגות, רק קערה אחת ליד הקופה המציעה משהו שיתלווה לקפה הנהדר שלהם או לתה החמים והניחוח אך בשום אופן לא יהיה מרכז העניינים.

למקומיים אספר שקוראים לו Barefoot Coffee Cafe והוא נמצא בסנטה קלרה, בכתובת 5237 Stevens Creek BLVD.

בזמן שישבתי שם הסתכלתי על מבקרי המקום. היו שם אנשים עסקים שישבו סביב שולחן מעוגל שהוצב שם במיוחד עבורם, היו צעירים שבאו לשבת וללטף ידיים, חבורת מבוגרים סיניים שבאו לשתות תה בחברותא ושתי בחורות שתקתקו במרץ על הלפטופ.

המקום ידוע בקפה המצוין שלו שאוהבי הקפה ידעו להעריך, אך אהבתי בעיקר את הדרך בה מכינים שם קפה פילטר, לא כמו מה שעולה לכם בראש מכל הסרטים האמריקאים. מניחים פולי קפה טחון במפית נייר דקה המונחת בתוך משפך שעצמו מוצב מעל קנקן. מזרימים מים רותחים על העלים בתנועות מעגליות ונותנים לקפה לזרום לו בנחת לקנקן. המתקן הזה נראה כמו מכונה קפה מוזרה אבל כשמתקרבים זה ממש נחמד. הטעם, כך אמרו לי, ממש לא דומה לקפה פילטר רגיל אבל לא טרחתי לבדוק, אני נשארת נאמנה לקפאין טהור המגיע דרך מכונה לטחינת פולים טריים. כמו שהיינו רואים בדרום תל-אביב כשהיינו קטנים.
(לחברי הקוראים מהתיכון, זוכרים את הריח של הקפה הטחון-טרי שהיה בחנות של מורה - moora - מאחורי אליאנס??)

כעת מוזגים מהקנקן הטרי-טרי לכוסית חמימה המוגשת ללקוח המחכה בצד ומתפעל בשקט

ולסיום, אחת קטנה: