כשקרתה רעידת האדמה ביפן, הדבר הראשון שכולם חששו ממנו כאן, היה הצונאמי.
אחרי שהוא הכה בחופי קליפורניה (חלקם קרובים מאד אלינו) ולא בחופי סן פרנסיסקו כמו שבתחילה חששו, התחילו הפחדים מרעידת האדמה שתהיה כאן, כתוצאה מהרעידה שם.
אחרי זה התחילו השמועות על הענן הרדיואקטיבי ומלאי כדורי היוד חוסל בבתי המרקחת ובאתרי אינטרנט.
כשכולם נרגעו, התחילו המעשים הטובים. בכל מיני אתרי אינטרנט הופיע באנר עם הכיתוב "לתרומה לצלב האדום עבור סיוע לשיקום יפן, לחץ כאן", גם באתרים כגון אמזון, אתרים לבגדי ילדים וכו'.
אנחנו תרמנו דרך סיסקו (שתורמת דולר נוסף על כל דולר שהעובדים תורמים) ואני מצאתי לי את המקום הכי נוח לתרום בו מדי פעם - הסטארבקס המקומי. הם תרמו מליון דולר והם מקבלים תרומות מהקונים אז כל פעם שאני קונה קפה אני נותנת שטר גדול יותר ומבקשת להעביר את העודף לתרומה ליפן.
היום (שבת) נסענו לבקר בגראז' סייל נוסף של ישראלים בדרך חזרה לישראל, ועברנו ליד כמה ילדים שמניפים שלטים מצויירים ומקושטים עליהם כתוב "Bake Sale". אני מכירה את הפעילות הזו בתור איסוף כספים למטרות שונות כגון טיול שנתי של כיתה ה', פעילות קיץ במתנ"ס וכו'. החלטנו לעבור ולראות מה יש להם, שהילדים יהנו קצת וראינו על קיר הגראז' את מטרת מכירת המאפים -
Bake Sale for Japan
מה, לא נעצור ונקנה?
קנינו מאפים במחיר סמלי (חמישה דולר) והמשכנו בדרכנו.
עוד חוויה אמריקאית אבל הפעם חינוכית ביותר.
לא הבנתי מה עושה פירושקי רוסי בחבילת מאפים אמריקאית שנאפתה בעיקר ע"י מהגרים יפנים, אבל לא משנה - הילדים נהנו.
יפה! עצם המעשה- מלמד את הילדים מהי תרומה חברתית. וממש לא משנה הפירושקי, אולי זה מהגר מצפון יפן שקרובה פיזית( פחות או יותר) לרוסיה מאשר דרום יפן.
השבמחקאהבתי את המעורבות החברתית, טוב לצבות גם חוויות חינוכיות..
השבמחקהמעורבות החברתית והמשפחתית היא דבר מאד חשוב כאן, בעיקר בנושאים יוצאי דופן וכאלה אבל גם באופן יום-יומי בבית הספר. זה באמת אחד הדברים שאני הכי אוהבת כאן, מה שהילדים סופגים כשהם רואים דברים כאלה (-:
השבמחק