יום שבת, 31 במרץ 2012

שמחה רבה שמחה רבה!

אם חשבנו שאחרי המעבר לארה"ב לא יהיה יותר דיון בנוסח "אצל מי אנחנו השנה", טעינו בגדול.
בגלל שלאף אחד אין הורים ואחים-אחיות שגרים איתם, החברים הם המשפחה השניה. לפיכך לקראת ראש השנה ופסח, בדיוק כמו בישראל, מתחילים הלחשושים.
זה מתחיל בשאלה - "עם מי אנחנו רוצים לעשות את החג?"
ממשיך ב- "עם מי הם (החברים שנבחרו כתשובה לשאלה הקודמת) עשו בשנה שעברה?"
והלאה:
-  "אנחנו רוצים לשאול אותם מה קורה השנה?" 
- "אז מי שואל, את או אני?" 
- "כדאי לשאול אותם השבוע, כי אנחנו כבר חודשיים לפני החג"
- "ומה עם היא והוא (החברים איתם עשינו את החג הקודם)?"
- "היא והוא מסתדרים עם זו וזה (החברים הנבחרים השנה)?"
- "להציע לזו לעשות את החג עם ההיא?"

ואחרי שכל השאלות האלו נענו ואנחנו כבר יודעים עם מי עושים את החג, מתחיל הסבב השני:
- "מה אני עושה אם ההיא (חברה שלא עלתה בגורל החג) שואלת אותי מה עושים השנה?"
- "אולי לומר לה שאנחנו בכלל לא כאן אלא מטיילים?"
- "להעלות את הנושא כדי להפטר מהנושא או לחכות שהיא תשאל?"

בקיצור, יש נושאים שהיהודים מביאים איתם לכל פינה בעולם!

_________________________


המתכון הזה מתוך החוברת "על השולחן" והוא היה השוס הגדול של ליל הסדר שנת 2010. ההכנה אולי קצת מטריחה אבל התוצאה שווה כל רגע!

כדורי מרציפן ושוקולד / על השולחן


 מה לקנות?
120 מ"ל (1/2 כוס) שמנת מתוקה
350 גרם שוקולד מריר קצוץ
50 גרם חמאה
500 גרם (1 ועוד 2/3 כוסות) מרציפן
2 כפיות שמן


 ועכשיו מה? 
 - להמיס את השמנת עם 250 גרם שוקולד מעל אמבט מים חמים (בן-מארי).

- להסיר מהאש, להוסיף חמאה ולערבב עד להמסה מלאה. לצקת לקערה נפרדת ולצנן עד שהגנאש מתגבש ונעשה נוח לעבודה (אחרי שהגנאש מצטנן מעט, ניתן להכניס למקפיא כדי לזרז עניינים)

- מגלגלים את הגנאש ל – 25 כדורים (אם הכדורים נמסים בידיים, ניתן לפזר על הידיים קקאו) ומקפיאים כחצי שעה, עד שיתקשו. אם במהלך העבודה הכדורים נמסים קצת, החזירו למקפיא לכמה דקות

-  מחלקים את המרציפן ל – 25 כדורים ומשטחים אותם לדסקיות. עוטפים את כדורי השוקולד במרציפן, מגלגלים עד שמקבלים צורת כדור יפה ומחזירים למקפיא לעוד חצי שעה לפחות עד שהכדורים מוצקים

- ממיסים את יתרת השוקולד במיקרוגל, מוסיפים את השמן ומערבבים. טובלים את הכדורים בשוקולד (בזהירות, באמצעות קיסם) ומניחים על תבנית. שומרים במקפיא עד להגשה.

טעים מאד אחרי הפשרה ונהדר גם ישר מהמקפיא.

מתאים לכל ימות השנה אבל הוא צ'ופר נחמד לפסח אם לא מתחשק לכם להכין עוגה מקמח מצה :)) 


יום שבת, 10 במרץ 2012

שיחה טיפוסית עם נותני שירות בישראל

לפני הכל, אם אתם עדיין במרוץ אחר אוזן המן נהדרת, אתם מוזמנים לנסות את אלו - אחרי שגיליתי אותן אני כבר לא מחפשת אחרות. הבצק נהדר לאזני המן וגם לעוגיות מכל סוג אחר.

עכשיו לענייננו - 

- מחלקת גנים שלום
- בוקר טוב... (זכרו שאם אני מתקשרת בשמונה וחצי בבוקר שעון ישראל, השעה אצלי היא עשר וחצי בלילה, אז המושג ״בוקר טוב״ רחוק ממני, כמו גם חשיבה לעומק בשעות כאלה)
- שלום.
- קיבלתי הודעה על רישום הבת שלי לגן טרום-טרום חובה (טרום- טרום. יעני לפני-לפני. עוד אחת מההמצאות הישראליות של ״בוא נסדר את המערכת״, ראה ערך מחיקון ואנטי מחיקון)
- כן...?
- רציתי לעדכן את הפרטים שלה במערכת, כי אנחנו לא גרים כרגע בכתובת הרגילה. אנחנו למעשה גרים עכשיו בארה״ב
- מה את אומרת!! וואו, איזה יופי לכם! לכמה זמן?
- אהההה, שאלה טובה. אולי היא תתחיל כיתה א׳ בישראל אבל כנראה שלא נחזור לפני כן.
- אהא. טוב, אז קודם כל המון תודה על הטלפון וההודעה. באיזה חודש היא נולדה?
- מרץ 2010
- את מתכוונת 2009, נכון? (כבר אמרתי שבשעות האלו אני לא הכי אינטליגנטית)
- אוי, כן סליחה. תראי, השעה עכשיו כבר רבע לאחת עשרה בלילה, אני באמת נורא עייפה...
- רגע, מאיפה את מתקשרת?? 
- מקליפורניה
- אההה!! (והנה מגיעה השאלה שתמיד מטרידה את הישראלים משום מה -) תגידי, איך מזג האוויר שם?
- קריר אבל נחמד, לא סופות משתוללות כמו בישראל
- איזה כיף לכם! אז תראי, אני כבר מעדכנת את המחשב, תודה רבה שוב על השיחה ותהנו שם!
- תודה רבה

שמתם לב איך בכל פעם שמדברים עם מישהו מישראל ובמהלך השיחה הוא מגלה שאתם מדברים איתו מעבר לים, הוא חוזר למנטליות של לפני שלושים שנה, כשבשנים ההן כל דקת שיחה עלתה כמו שכר דירה לחודש? השיחה מתקצרת פלאים ואפילו מי שמדבר אתכם, פתאום מדבר בקול רם יותר כאילו ש״הקו הבינלאומי״ קצת רועש וצריך לצעוק.
וכמובן שבסוף השיחה הוא נשמע כאילו הוא מניח את ראשו על ידיו וחולם על מדרכות מצופות זהב ובחורות בביקיני מקפצות על חוף הים.

לך תסביר לפקידה מהעירייה.
__________________________


המתכון של היום לדעתי,  פונה יותר לגברים. אני לא מכירה הרבה נשים שישיגו הנאה כל כך חזקה ומתמשכת (אהמ אהמ) מצירוף של עוגת בראוני רצינית וכדורי חמאת בוטנים. הכנתי את העוגה הזו ממתכון שמצא חן בעיני לקראת מפגש חברים של המפרנס הראשי - כולם גבר-גבר אחד אחרי השני, אוהבי בוטנים פיקנטיים וכל מיני חטיפים ממקור מקסיקני שבלוטות הטעם שלי לא מסוגלת אפילו לבטא ובטח שלא לטעום.

בראוניז שוקולד וכדורוני חמאת בוטנים
מתכון של חן שוקרון, אתר מאקו

השחקנים הראשיים של המתכון - שוקולד טוב וחמאת בוטנים


מה לקנות?
לכדורוני חמאת בוטנים:
  1/2
כוס (140 גרם) חמאת בוטנים
  1/2
כוס (60 גרם) אבקת סוכר מנופה

לבראוניז:
300
 גרם שוקולד מריר, רצוי 56% מוצקי קקאו
200
 גרם חמאה חתוכה לקוביות
1
 כפית אבקת קפה נמס
1
 כוס (200 גרם) סוכר
1/2
 כוס (100 גרם) סוכר חום בהיר
  5
ביצים בגודל L בטמפרטורת החדר
1
 כפית תמצית וניל
1
ו-1/4 כוסות (175 גרם) קמח
1/2
 כפית מלח
תבנית מלבנית בגודל 20X30 ס"מ

עכשיו מה?
1. מכינים את הכדורונים: בקערה קטנה מערבבים יחד את חמאת הבוטנים יחד עם אבקת הסוכר עד לקבלת מעין בצק רך. יוצרים מהתערובת כדורונים קטנים בקוטר של כ-2 ס"מ ומניחים על גבי תבנית מרופדת בנייר אפייה ומעבירים למקפיא בזמן שמכינים את הבראוניז
.2 ועכשיו לבראוניז - מחממים תנור ל-175 מעלות צלזיוס, 350 פרנהייט.
3. בקערה חסינת חום מניחים את השוקולד, החמאה ואבקת הקפה הנמס. ממיסים במיקרוגל או בבן מארי עד לקבלת תערובת אחידה וחלקה.
4. מוסיפים את הסוכר ומערבבים היטב. מניחים לתערובת להתקרר מעט.
5. מוסיפים את הביצים: תחילה 3 ביצים יחד, וכשאלו נטמעות מוסיפים את השתיים הנותרות. משתדלים להימנע מערבול יתר. מוסיפים גם את תמצית הוניל ומערבבים שוב.
6. מנפים מעל הבלילה את הקמח ומוסיפים את המלח. מקפלים בעזרת מרית את הקמח פנימה כמעט עד להטמעה מלאה.
7. מעבירים את התערובת לתבנית מרופדת בנייר אפייה, ומיישרים את פניה. מוציאים את כדורי חמאת הבוטנים מהמקפיא ונועצים כל כדור בבלילת הבראוניז כך שישקע כמעט כולו. משתדלים לשמור על פיזור אחיד .

הבלילה המנוקדת, לפני ההכנסה לתנור

8. מעבירים לתנור ואופים כ-30-45 דקות, עד שקיסם הננעץ במרכז התבנית יוצא עם מעט פירורים לחים. מאפשרים לבראוניז להתקרר לטמפרטורת החדר וחותכים לקוביות קטנות, משתדלים שכל קוביה תכיל גם מכדורי חמאת הבוטנים.
הבראוניז נשמרים עוד יומיים שלושה נוספים כשהם עטופים היטב בטמפרטורת בחדר 

ועכשיו מה שחסר זה למצוא קבוצת גברים. רעבים או לא רעבים זה לא משנה, בכל זאת מדובר בגברים!
אופציה אחרת זה למצוא בחורה מוצפת בהורמונים של לידה (ח' וע' - אתן מקשיבות??) - נשים כאלו הן בעלת יכולת מרשימה ביותר לאכול דברים כאלה :)

יום שני, 20 בפברואר 2012

זה שעולה או זה שיורד?

נתחיל בחידה - 
ארבעה רכבים מגיעים לצומת עם תמרורי עצור לכל אחד מהכיוונים. איזה רכב יוצא ראשון? 


התשובה היא - זה שהגיע ראשון (זו לא בדיחה, זה החוק). השני שהגיע הוא השני שיוצא וכן הלאה. 
בצומת מרובעת מרומזרת, לעומת זאת, יש צ'ופר כמו ב(כמעט) כל פניה ימינה, בה מותר לך לצאת גם אם יש לך אדום כי סומכים עליך שלא באת לצומת כדי להכנס ברכבים אחרים. אבל אם אתה רוצה להמשיך ישר או לפנות שמאלה, שים לב! הרכב שמולך גם הוא מקבל ירוק באותו הזמן ולכן מי שרוצה להמשיך ישר מקבל זכות קדימה ומי שרוצה לפנות שמאלה ממתין עד שהרכב שבא מולו עובר אותו ורק אז ממשיך בפניה שמאלה.
עכשיו דמיינו את העניין הזה בישראל. חכו שניה - דמיינו את הנהגים העצבניים, את הצפצופים, את ה"ברכות" שמושמעות לכל כיוון.
מבינים מדוע זה לא קיים בישראל?

אולי בגלל זה גם לא ממש רואים את הצד הכיפי שבמכוניות -הידעתם שכמו בכל דבר בארה"ב, גם לרכבים יש ליין של אקססוריז?

ריסים מלאכותיים למכוניות הנשיות

לנהג המורגל בעצירה ע"י שוטר

 למשפחה (זוג הורים, בן, בת, תאומים תינוקות, כלב וחתול) המאאאאאגניבה

לנהג הדורסן אבל מסודר

לנהג בעל המודעות החברתית

לזה שאוהב את החיפושיות 
(או זה שמחכה לעוברים במעבר חציה כדי להוסיף אותם לרשימת הנדרסים)


ולזה שגר בעמק הסיליקון


המתכון של היום נולד מטעות. 
ראיתי את המתכון הזה ומיד ידעתי שאותו אני רוצה להכין. השקעתי, ארגנתי, חיממתי, ערבלתי ולא יצא כמו שאמור היה להיות. אז את החלק השני של המתכון שמתי בצד והחלטתי לשנות כיוון ע"מ להציל את העבודה שהכנתי עד אותה נקודה כי היא באמת היתה טעימה והיה חבל לוותר.
יצא מתכון נ-ה-ד-ר!!!
אזהרה - מתכון זה הוא לחובבים פלוס, כלומר אם מעולם לא המסתם חמאה ואין לכם מושג מה ההבדל בין חלמון וחלבון - תהנו מהתמונה אבל חפשו מתכון אחר בבלוג כי זה קצת 'מצ'וחכם' ויכול לתסכל את האופה המתחיל.

פארפה - קפה
(במקור – חצי מהמתכון של קרם קפה מתוך "האוצר של על השולחן 2009" עם שינויים ותוספות שלי)





מה לקנות?
½ ליטר חלב
400 מ"ל שמנת מתוקה (שימו לב – לא הכל בבת אחת!)
10 חלמונים
220 גרם (1 כוס + 2 כפות) סוכר
120 מ"ל (1/2 כוס) אספרסו מרוכז

להגשה
200 גרם פיסטוקים קלופים / אגוזי פקאן לא קלויים וקצוצים


ועכשיו מה?
מרתיחים חלב ו – 250 מ"ל שמנת מתוקה. הקפידו לערבב מדי פעם כדי שלא יווצר קרום.
בינתיים, מקציפים את החלמונים והסוכר עד לקבלת תערובת בהירה ואוורירית.

מוסיפים את תערובת החלב והשמנת לאט לאט לקערת החלמונים והסוכר כדי לא לקבל חביתה. בתחילה מוסיפים כמות של כף, אח"כ חצי כוס כל פעם, על מנת להשוות טמפרטורות. כשאתם מרגישים שהתערובת יכולה לעמוד בזה, הוסיפו את כולה לסיר של החלב והשמנת וערבבו היטב. הוסיפו לבשל על להבה בינונית, הביאו לסף רתיחה והמשיכו לערבב למשך 3-5 דקות עד שמרגישים שהתערובת מסמיכה.
מסירים מהאש, מסננים מעל קערה גדולה (כי בתחתית הסיר תגלו תערובת שהתגבשה קצת ואתם לא רוצים את החלקים הללו בפארפה), מוסיפים את האספרסו ומערבבים. עכשיו הכניסו למקרר לשעתיים לפחות.

כשהזמן עבר, הקציפו 150 מ"ל שמנת מתוקה (מה שנשאר מהכמות הראשונית) עד לקבלת קצפת סמיכה. כאן נכנס הטעם שלכם לפעולה – אם תרצו, ניתן להשאיר את הקצפת כך ואם תרצו, תוסיפו כף גדושה של סוכר לקצפת כדי להמתיק אותה. תלוי בכם.
קפלו את הקצפת לתוך קרם הקפה והופ – למקפיא!

חכו שעתיים לפחות עד לגיבוש טוב של כל הכמות, הניחו בכוסיות שקופות או מאגים שקופים של קפה, פזרו מעל את הפיסטוקים או האגוזים הקצוצים והביטו בהנאה כיצד העיניים של כולם נעצמות וקולות של אמממממ-אמממממ מציפים את הבית.





יום שני, 30 בינואר 2012

העיקר הכוונה

כשהייתי ילדה, הייתי עוברת בדרך הביתה מחוג ההתעמלות בשדה בו היו פורחים עשבים שונים וגם עלים יפים שנראו לי ממש כמו פרחים. הייתי קוטפת זר עלים ומביאה לאמא שהיתה מחכה לי בבית, שבוע אחר שבוע. היא היתה ממלאת מים בכוס ושומרת על העלים למשך יום או יומיים. אלו היו רק עלים, ולאמא שלי לא התחשק לקבל עלים פעם בשבוע כל שבוע אבל היא אמרה תודה עד שנמאס לה ואז היא אמרה את המשפט שכל פולניה מתחילה לומדת לדקלם - "העיקר הכוונה".

ועל מה ולמה פתחנו בסיפור?

החברה א' היא קרמיקאית בלתי נלאית. לא קומיקאית, קרמיקה - אית. ביתה כבר מלא ביצירות מיוחדות, יחידות, חמודות ועוד כל מיני מלות חנופה שהלקסיקון מאפשר.
עד שהגיע חג החנוכה לשנת 2011 ואז ניתן היה ליישם את אותו משפט פולני אלמותי.

התכנון היה נחמד, הרעיון מגניב ביותר. אבל אז מניחים את הנר וזה נראה קצת אחרת ממה שדמיינו בראש.
דמיינו איך זה ראה ככל שהנר נמס.
העיקר הכוונה!


אצלנו בבית אוהבים את הגששים. הבכור עדיין מבקש ממני להחזיר לדיסק שבאוטו את שיר הטלפון ("שמעתי צליל חיוג, שלשלתי אסימון, חייגתי לז'קלין, במספרה סימון" לשמיעה, לחצו כאן)
 בשבוע שעבר חגגנו לבכור "יום הולדת חצי". בגלל שהוא נולד באמצע יולי, הוא מעולם לא זכה לחגוג במהלך יום הלימודים הרגיל. ניגשתי אל המורה שלו וביקשתי לחגוג לו יום-הולדת-חצי והיא דווקא התלהבה מהבקשה. היא אמרה שהבת שלה חוגגת יום הולדת יום לפני הבכור האישי שלי ולכן היא בהחלט מבינה מדוע אני מבקשת לעשות משהו שלא כ"כ נהוג.
אמנם ה"חגיגה" היתה מאד מצומצמת אבל לפחות הוא זכה לכבוד הזה. בכיתה אחרת נאמר להורים שהמורה לא אוהב לחגוג לילדים את יום הולדתם. אבל לפחות הם זוכים לעמוד ראשונים בתור ליד הדלת!...

לכבוד החגיגה הכנתי מיני-מאפינז. הכנתי בלילה רגילה של עוגת וניל והוספתי סוכריות צבעוניות. למעלה קישטתי עם זילוף קרם בצבע ירוק ועליו סוכריית כוכב. הילדים בכיתה, שרגילים לקבל עוגת שוקולד רגילה, שמחו מאד!

ולמשהו בריא קצת יותר -

קציצות כרישה ועוף / מהבלוג "ביסים" 
  

מה לקנות?
600 גר' כרישה (משקל נטו של החלקים 'השמישים')- בערך 5 כרישות ג ד ו ל ו ת
1-2  כפות שמן זית (אפשר גם לוותר)
6  ענפי בצל ירוק- קצוצים 
חופן  פטרוזיליה קצוצה
מלח ופלפל גרוס טרי
2  מצות- מרוסקות דק דק (או פירורי לחם כ- 3/4 כוס(
2  ביצים

300  גר' עוף טחון (כרעיים) - לגרסה צמחונית, ניתן לוותר על העוף ולהגדיל את כמות הכרישה

ועכשיו מה?
חותכים את הכרישות הנקיות בחתך אורכי (הבסיס נשאר מחובר) ושוטפים היטב מחול. קוצצים דק ומעבירים למחבת גדולה ורחבה. מוסיפים שמן זית ו- 1/4 כוס מים ומתבלים במלח. מאדים מכוסה כ- 10-15 דקות על להבה בינונית. מערבבים מדי פעם. כשרך, מוסיפים את הבצל הירוק הקצוץ, מערבבים ומבשלים עוד כדקה ללא מכסה על להבה גבוהה עד שכל הנוזלים נעלמו.

מצננים.
בינתיים, מרסקים את המצות במעבד מזון (כמות שוה של פירורי לחם תהיה בערך 3/4 כוס).
כשהכרישה נעימה למגע מוסיפים את הביצים, העוף, הפטרוזיליה ופירורי המצה. מוסיפים מלח ופלפל ומערבבים בזרוע נטויה. העיסה רכה מאד אבל עומדים בפיתוי ולא מוסיפים עוד פירורי מצה- אתם לא רוצים קציצות מצה. העיסה תתייצב מעט בקירור. בשלב הזה כדאי לטגן חתיכה קטנה במחבת בכדי לבדוק תיבול וגם יציבות קציצתית (ככה תדעו האם חובה להוסיף עוד מעט פירורים או שלא). מצננים במקרר לשעה או יותר. 
גם לאחר הקירור העיסה יחסית רכה וזה בסדר. מעצבים את הקציצות בעדינות בידיים רטובות מעט ומטגנים עד לזהוב.

הכמות המתוארת מספיקה לכ- 20 קציצות, תאמינו לי שיחסלו את כולן בארוחת הערב!


יום שבת, 7 בינואר 2012

עונג שבת

שישי בערב -
לפני היציאה לחופשת חג המולד, העניק ועד ההורים בבית הספר בו אני מלמדת, זוג כרטיסים לקולנוע בתור הערכה ואמירת תודה.
המפרנס ואני רצינו לראות את הסרט Tinker Tailor Soldier Spy והקולנוע אליו קיבלנו כרטיסים נראה מעניין. כבר ציינתי בפוסט הזה את נפלאות הקולנוע האמריקאי, הפעם מסתבר שגילינו את קולנוע "לב" המקומי.
כשראיתי את הסרטים המציגים שם - סרטים על פינה באוש, על המלך אדוארד וגב' סימפסון וכן הלאה, הבנתי שזהו מעין מועדון הסרט הטוב, מקום בו לא תראו את "משימה בלתי אפשרית" אלא אם טום קרוז יפצח בריקוד בלט או דקלום שירה מודרנית. כלומר - קולנוע "לב".

הסרט היה חביב, גארי אולדמן עושה עבודה נפלאה ויש קטע אחד בו הוא מוציא סוכרית מנטה ומכניסה לפה בדיוק כמו ב"ליאון", שניה לפני שהוא אומר את אחד המשפטים האלמותיים בקולנוע - I love these calm little moments before the storm - it reminds me of Beethoven".
מי שלא יודע על מה אני מדברת חייב לעצמו לראות את הסרט (באנגלית שמו The Professional) או לפחות את הקטע הזה.

בכניסה לאולמות הקולנוע נמצא כמובן הקיוסק, בו מצאתי אפשרויות חדשות של קולינריה קולנועית - 

טעמים שונים של תיבול לפופקורן, במיכלים קטנטנים שמספיקים בדיוק לבליסה קולנית במהלך סרט אחד


סוגי תה שונים לאניני הטעם (הקולינרי והקולנועי - הרי אמרנו שזהו קולנוע "לב"!)


הכניסה המרשימה. פוסטרים של צ'רלי צ'פלין, סינמה פרדיסו ודומים


הקולנוע - CineArt Santana Row

שבת בבוקר - 
אנחנו אוהבים לפתוח את הסופ"ש עם פנקייק. אנחנו יושבים עם הילדים סביב השולחן, עליו מונחות אפשרויות מתוקות שונות. כל ילד בוחר מה שהוא רוצה וההורים מרוצים שהילדים מקבלים מנת סוכר שתשמח את הילדים לפחות לשעה הקרובה.
בשבוע האחרון גלתה לי חברתי היקרה על ארוחת הערב האהובה על ילדיה. כמובן שהזדרזתי לנסות את המתכון הכה-פשוט-איך-לא-עליתי-עליו-קודם, וההצלחה היתה רבה. 

Crepe - O
(או - הקרפים של אסנת)



מה לקנות?
1 כוס קמח
1 כוס חלב
1/4 כוס סוכר
ביצה
1 כפית תמצית וניל (אם רוצים מתיקות לקרפ, לא חייבים)
1/2 כוס צימוקים (לא חובה)

ועכשיו מה?
אין פה טריקים מיוחדים - פשוט לערבב!

באמצעות מצקת יוצקים על מחבת משומנת ועושים עליה סיבובים, ממש כמו שמורחים רוטב על בצק  בפיצריות. כך מרחיבים את הרדיוס של הקרפ. אני בחרתי הפעם להכין אותם בגודל של פנקייק, זה מה שרואים בתמונה.
להגשה, הניחו על השולחן סירופ מייפל, ממרח שוקולד, (הילדים שלי מעדיפים את שוקולד השחר על נוטלה למרות שאבא שלהם מתחלחל מהרעיון), קונפיטורת אפרסקים או תותים. 
אם הולכים על הקרפ הרחב, תנו לדמיון לעוף במרחבים - גבינה לבנה, גבינה צהובה, בננה תותים וקצפת או כל מה שהמוכרים בעמדות הקרפים בקניונים מגישים.

בבית החדש ששכרנו, שודרגתי לכיריים ותנור שתמיד רציתי וגם צ'ופר - משטח חימום (griddle), 
מושלם לפנקייק או קרפ של שבת בבוקר!

אז איזה קרפ הייתם ממציאים?


יום שלישי, 13 בדצמבר 2011

מזיזים עניינים

השיחה הראשונה נשמעה ככה -
א':מתי את צריכה אותי?
אני: לא יודעת, אני לא בלחץ אז אולי ביום רביעי, חמישי...
א': טוב, אני פנויה לשירותך אז תקראי לי!
אני: תודה, תודה אבל בלי לחץ, באמת.

השיחה השניה נשמעה ככה -
ר': תקשיבי, אני באה בחמש וחצי לעזור לך לארוז.
אני: ממש לא צריך, תודה! נראה לי שאתחיל לארוז ביום שלישי אולי...
ר': כן, אוקיי. אני באה בחמש וחצי.
אני: למה, אל תרוצי, יש לי שבוע שלם לארוז!
ר': כן, אוקיי. אני באה בחמש וחצי.
אני: את חושבת שאני צריכה כבר להתחיל לארוז??
ר': אהא. חמש וחצי.

השיחה השלישית נשמעה ככה -
א': דיברתי עם ר', הזמנתי אותה לקפה והיא אומרת שהיא אצלך, עוזרת באריזה!
אני: אה, כן, היא התקשרה ולא השאירה לי ברירה, האמת.
א': אהא. אני בדרך.

כך התחיל מסע האריזה שלי לקראת המעבר לבית החדש.
שתי חברות טובות הגיעו ביום שבת אחר הצהריים וארזו לי את המקלחת, האמבטיה, חדר המשחקים וחצי מטבח. 
הן היו אורזות לי גם את המיטה והכרית אם לא הייתי מחזיקה אותם חזק.


ומה אני מכינה כפינוק למי שמגיע לעזור לי לפרוק את הכל בבית החדש?

בראוניז אגוזים ושוקולד לבן של מיקי שמו


כן, אותו מיקי שמו מהשבוע שעבר, רק ספר אחר. ותאמינו לי שזה לגמרי במקרה!

מה לקנות?
(מתאים לתבנית בגודל 25X35 ס"מ / פיירקס מלבנית קטנה)
400 גרם חמאה רכה
400 גרם (2 כוסות) סוכר
3 ביצים גדולות
1 כפית תמצית וניל
210 גרם (1.5 כוסות) קמח
2 כוסות אגוזי מלך קלויים וקצוצים גס
50 גרם שוקולד צ'יפס מריר / קוביות חתוכות קטן
100 גרם שוקולד צ'יפס לבן / קוביות חתוכות קטן
5 גרם (1.5 שקית) אבקת אפיה
קורט מלח

נתחיל בשאלה החשובה - איך קולים אגוזים?
מחממים תנור ל- 180 מעלות (355 פרנהייט), מפזרים את האגוזים על תבנית מרופדת בנייר אפיה ומחממים למשך 8-10 דקות, עד שיש ריח של אגוזים קלויים בבית ורואים שהם השחימו קלות. פעם-פעמיים שחקו עם האגוזים על התבנית, תזיזו אותן. שימו לב אליהם - הם נשפרים בקלות ואז הטעם ממש לא חביב.

אוקיי, קלינו. ועכשיו מה?

תשאירו את התנור מחומם ל- 180 מעלות צלזיוס, 355 פרנהייט.
מקציפים חמאה וסוכר במיקסר עם וו הגיטרה, במשך כמעט עשר דקות במהירות בינונית, עד שמתקבלת תערובת תפוחה ובהירה (נראה קצת כמו מוס, רק עשוי מחמאה).
מוסיפים ביצה אחת אחרי השניה, עד להטמעה. מנמיכים את מהירות המיקסר ומוסיפים את שאר החומרים חוץ מהאגוזים והשוקולד. רק אחרי שהכל מעורבב תוסיפו אותם ותערבבו ביד, לא במיקסר - יותר עדין, לא יגרום לשבירת האגוזים והשוקולד.
יוצקים את התערובת לתבנית משומנת  ומכניסים לתנור למשך 25-35 דקות עד שקיסם שננעץ בעוגה יוצא יבש אם פירורים לחים.
לצנן את העוגה היטב, לחתוך לקוביות ולשמור בכלי אטום בחוץ למקרר עד לשבוע.

רגע, יש בעיה - כבר ארזנו את כל חומרי האפיה! ידעתי שהן היו יעילות מדי...

יום ראשון, 11 בדצמבר 2011

זה הדברים הקטנים

אני לא עומדת לפתוח פה דיון על איפה טוב לחיות, מה טוב לי, לילדיי, לעם ישראל ולדת היהודית. אני חושבת שב - YNET היו מספיק דיונים בשבועיים האחרונים (אם אתם מתעקשים, אז ניתן לקרוא פה, פה, פה ופה)

בחרתי הפעם לספר על הדברים הקטנים מהם אנו נהנים, לפחות כרגע -

 
למשל, כשבחנויות מוכרים באוגוסט, צד לצד, חולצות שרוול קצר וחליפות סקי



נכון שאנחנו כישראלים, קצת "יורדים" על האמריקאים שמתלהבים מכל דבר וקצת יוצאים מדעתם מדי פעם ע"מ לחגוג כל דבר שעולה בדעתם. אבל מוצא חן בעיני שאני יכולה לציין כל עונה, כל מאורע וכל חג שאבחר באקססוריז - כלי אוכל, פריטי לבוש, קישוטים לחצר או לבית וכן הלאה.

 נכון שבקליפורניה לא ממש יורד שלג, אבל אווירת החורף כבר בהחלט כאן 
(ארוחת ערב ישראלית על צלחת איש שלג אמריקני למהדרין - הקטנה בהחלט מרוצה)

ולאיזון - הנה המקבילה היהודית / תפוצתית - 
 אז נכון שכתוב באנגלית ויש קצת יותר מדי מגני-דוד, אבל מתי בפעם האחרונה ראיתם משטח אוכל (פלייסמט) בנושא חג בישראל? 
הילדים הגיבו בהתלהבות והחלו לשיר שירי חנוכה בארוחת הערב.

כבר כתבתי על הטוב והרע של החיים בגולה, לא אחזור עליהם. אני בהחלט מאמינה שלכל אחד יש הזכות לבחור מה טוב לו ולמשפחתו באותו רגע בחיים וכל עוד זה לא בא על חשבון אדם אחר - תפאדלו!

נחזור לשידורים הרגילים - 

חנוכה הגיע!!
תמיד אהבתי את החג. החנוכיה הדולקת בפנים, הוילונות המוסטים בגלל הגשם הסוער בחוץ (לפחות כך היה כשהייתי ילדה...), טעם הלביבות החמימות וריח הסופגניות המתוקות. מבחינתי זהו חג משפחתי מאד, חמים ואינטימי כמעט.

אבל אנחנו כבר לא בישראל, בחוץ אין גשם סוער (לא פה ולא שם) והמשפחה קצת התפזרה. אז מה שנשאר זה לגרום לחג להיות חמים, נעים וטעים.

דרך אגב, הילדים שלי יכולים לשכוח מהגרסא האמריקאית של חג החנוכה. אלה, עם החשיבה הקפיטליסטית שלהם, הפכו את חג החנוכיות, הלביבות והסופגניות - לשמונה ימים של מתנות. אני נשארת עם ה"מתכון" המקורי של החג, כשהשינויים היחידים שאני מסכימה לעשות הם מתכוני הלביבות והסופגניות. הנה אחד מהם.

לביבות תפוחי עץ וקינמון של מיקי שמו 
(מתוך "שבתות וחגים", ספר חדש ומומלץ!)



מה לקנות (ל - 30 לביבות)?
2 ביצים גדולות
100 גרם (1/2 כוס) סוכר חום בהיר
150 גרם (גביע קטן) שמנת חמוצה
210 גרם (1/2 1 כוסות) קמח תופח
1 כפית תמצית וניל
1/4 כפית קינמון
קמצוץ גרירת אגוז מוסקט (המתכון המקורי מציין 1/4 פול טונקה אבל לכו חפשו אותו בקליפורניה)
2 תפוחי עץ מסוג גרני סמיט בגודל בינוני, מגוררים גס וסחוטים היטב
2 כפות צימוקים בהירים 

לטיגון - שמן קנולה / חמניות
להגשה - סירופ מייפל / דבש

ועכשיו מה?
טורפים את הביצים והסוכר בקערה. מוסיפים שמנת חמוצה, קמח, תמצית וניל, קינמון ומוסקט ומערבבים היטב.
מוסיפים את תפוחי העץ והצימוקים - לערבב היטב.
מחממים מחבת גדולה על להבה בינונית עם שמן בגובה 1/2 ס"מ. יוצקים לתוך המחבת כף גדושה מהבלילה ומטגנים כ- 3 דקות מכל צד, עד להזהבה. מעבירים לצלחת מרופדת בנייר סופג.
זהו - ניתן להגיש עם זילוף סירופ מייפל או דבש או כך סתם.


חג אורים חורפי ושמח לכולנו!